פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6152/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים
:
1.
שגית ממו
2.
שובל ממו (קטין)
נגד
המשיב
:
גונן
ממו
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט
המחוזי
בנצרת מיום 30.9.97, בע"א 106/97,
שניתן
על ידי כבוד השופט א' אמינוף
בשם
המבקשים: עו"ד י' בלומנפלד-שכטר
בשם
המשיב: עו"ד ג' נחום
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
(כב' השופט א' אמינוף) מיום 30.9.97 בע"א 106/97.
1.המבקשת 1 נשואה למשיב, אך הם חיים בנפרד. המבקש
2 הוא בנם. המבקשים מתגוררים בדירה השייכת לבני הזוג. על הדירה רשומה משכנתא. המבקשים הגישו תביעה בבית המשפט לעניני משפחה בנצרת נגד המשיב, למזונות בסך 10,167 ש"ח לחודש, הכוללים בין היתר תשלום 1500 ש"ח עבור המשכנתא. בית המשפט לעניני משפחה (כב' השופטת מ' רבס) קבע כי המשיב ישלם את מזונות המבקשת 1 בסך 1370 ש"ח לחודש, ומזונות המבקש 2 בסך 980 ש"ח לחודש. ביחס למשכנתא קבעה השופטת רבס כי תשלום המשכנתא הוא אמנם ענין הקשור ברכוש המשותף של בני הזוג, ואינו קשור לחובות הבעל במזונות אשתו, אך ניתן לראות בו אמצעי להבטחת מדור, ואז ניתן לכלול אותו בחישוב לצורך קביעת המזונות. לפיכך קבעה כי המשיב ישלם למבקשים הוצאות מדור בסך 900 ש"ח.
2.המבקשים ערערו על גובה המזונות לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי החליט שלא להתערב בפסיקת בית המשפט לעניני משפחה.
3.המבקשים פונים כעת בבקשת רשות ערעור על ההחלטה, המונחת בפני. בבקשתם הם טוענים כי כיוון שבית המשפט לא שמע ראיות לענין סעד המדור (אותו לא תבעו המבקשים), לא היה רשאי לפסוק בענין המדור, ולמעשה חרג מסמכותו. עוד נטען כי עם הגשת התביעה למזונות הפסיק המשיב לשלם את המשכנתא והצטבר חוב המגיע לכדי 26,000 ש"ח, ולאחר מתן פסק הדין הגיש המשיב תביעה לפירוק השיתוף, היות שנושא המדור הוכרע על ידי בית המשפט.
4.בתגובתו טוען המשיב כי המבקשת מנצלת לרעה את המצב האבסורדי שנוצר לדעתו, כיון שהמבקשים מתגוררים בדירה המשותפת, והאשה אינה מעוניינת למוכרה, למרות היותה נטל כלכלי כבד, ובכל זאת נפסק למבקשים סכום של 900 ש"ח בחודש להוצאות מדור. המשיב טוען כי הגיש את התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין כדי למנוע הגדלת הנזק, וכי אינו יכול לשאת בתשלום המזונות וגם בהמשך תשלום המשכנתא. המשיב גורס כי למבקשים שמורה הזכות לפנות לבית המשפט בתביעה להגדלת מזונות עם שינוי נסיבות, למשל לאחר מכירת הדירה המשותפת, וכן הוא מפנה לסעיף 40א' לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, המקנה סמכות לבית המשפט לעכב את פירוק השיתוף במקרקעין עד למציאת פתרון דיור לקטין.
5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בשבתו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). הסוגיות המתעוררות בענין שלפני אינן חורגות מתחום הענין שבין הצדדים.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בטבת התשנ"ח
(13.1.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97061520.
A02
/דז/