פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6170/96שמעון ואסתר יקותיאלי נ. זיוית ניסילביץ(נבו)

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
מקרקעין · קיר משותף בין שכניםערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה להצהרה על בעלות בחלק מקיר משותף

המערערים ביקשו הצהרה על בעלות בשטח של 20 ס"מ בקיר המשותף עם שכנתם, בטענה כי הקיר מורכב משני קירות צמודים. בית המשפט המחוזי קבע, בהסתמך על החזקה שבסעיף 49 לחוק המקרקעין, כי מדובר בקיר משותף אחד, והעליון לא מצא עילה להתערב. הערעור נדחה והמערערים חויבו בהוצאות.

העובדות

המערערים טענו כי הקיר המשותف מורכב משני קירות צמודים, האחד ברוחב 60 ס"מ בשטחם והאחר ברוחב 20 ס"מ בשטח המשיבה. המשיבה טענה לקיר משותף אחד ברוחב 80 ס"מ שהגבול עובר באמצעיתו. שאלה זו כבר הוכרעה בהליך נזיקי קודם לטובת המשיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הקיר המשותף בין שתי החלקות מורכב משני קירות צמודים שכל אחד מהם בשטח בעלים אחר, או שמדובר בקיר משותף אחד?

הלכות

  1. 1

    קיר המפריד בין שתי חלקות נחשב קיר משותף בהסתמך על החזקה הקבועה בחוק המקרקעין, ולא נמצאה עילה להתערב בקביעה כזו

    ״בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה, בדומה לבית משפט השלום, כי המדובר בקיר משותף, וזאת בהסתמך על החזקה הקבועה בסעיף 49 לחוק המקרקעין״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • קיר משותף
  • חוק המקרקעין
  • בעלות
  • הוצאות משפט
  • שכנים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

6170/96

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' אנגלרד

כבוד

השופט י' גולדברג

המערער

ים

:

שמעון ואסתר יקותיאלי

נגד

המשיב

ה :

זיוית ניסילביץ (נבו)

ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בירושלים

מיום 6.6.96 בתיק אזרחי 235/95

שניתן

על ידי כבוד השופט ד"ר א"צ בן-זמרה

תאריך הישיבה:

י"ג בניסן

התשנ"ח (9.4.98)

בשם

המערער

ים:

עו"ד יאיר חרובי

בשם

המשיב

ה:

עו"ד אלעד

רוזנבלט

פסק-דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט ד"ר א"צ בן-זמרה, שדחה את תביעת המערערים להצהרה בדבר בעלותם על 20 ס"מ נוספים בקיר המשותף שבין ביתם לבית המשיבה. ערעור זה הוא המשך לסכסוך ממושך בין השכנים לגבי תכניות בנייה של המשיבה שנגעו גם לקיר המשותף.

טענת המערערים היא כי הקיר המשותף מורכב משני קירות צמודים, שהאחד, ברוחב של 60 ס"מ, נבנה כולו בשטחם, בעוד אשר הקיר האחר, שרוחבו 20 ס"מ, נבנה כולו בשטח המשיבה. טענת המשיבה היא כי לפנינו קיר משותף אחד ברוחב של 80 ס"מ כך שהגבול בין החלקות עובר באמצעיתו, דהיינו, לכל חלקה 40 ס"מ של הקיר.

שאלה זו נידונה והוכרעה לזכות המשיבה למעשה כבר בהליך קודם בבית משפט השלום בירושלים בקשר לעילות נזיקיות, ת"א 12300/93 (השופטת ב' כהנא).

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה, בדומה לבית משפט השלום, כי המדובר בקיר משותף, וזאת בהסתמך על החזקה הקבועה בסעיף 49 לחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-.

לא מצאנו עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי. אי לכך הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ג בניסן התשנ"ח

(9.4.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96061700.

F04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 6170/96

הלכות

  1. 1קיר המפריד בין שתי חלקות נחשב קיר משותף בהסתמך על החזקה הקבועה בחוק המקרקעין, ולא נמצאה עילה להתערב בקביעה כזו