החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6179/09 עלא בכרי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים - שאלת תסקיר מעצר וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור את העורר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערכאה הדיונית קבעה כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר והורתה על מעצר העורר עד תום ההליכים בעבירות נשק. בערר נדחה, כאשר נקבע כי אף שנפלה שגגה בציון הגעת הנשק לרמאללה, נסיבות המקרה, ובהן גניבת נשק צה"לי והיעלמותו, מצדיקות מסוכנות שאינה מאפשרת חלופה או הגשת תסקיר.

העובדות

המשיבה הגישה כתב אישום נגד העורר בעבירות של רכישה, החזקה, נשיאה והובלה של נשק. על פי כתב האישום נגנב רובה M-16 מבסיס צבאי ונמכר לעורר, והנשק לא אותר. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים לאחר שמצא ראיות לכאורה ועילת מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר לשם בחינת חלופת מעצר?
  2. 2.האם נסיבות העניין, לרבות היעלמות הנשק ומקורו הצה"לי, מצביעות על מסוכנות המצדיקה מעצר ללא חלופה?

הלכות

  1. 1

    נסיבות העניין, לרבות גניבת נשק צה"לי, רכישתו לכאורה על ידי העורר והעובדה שהנשק לא נמצא, מצביעות על מסוכנות ברמה שחלופת מעצר אינה ראויה, ולכן אין מקום להורות על תסקיר מעצר.

    ״נסיבות העניין מצביעות על מסוכנות ברמה כזו שחלופה אינה ראויה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר עד תום ההליכים
  • חלופת מעצר
  • תסקיר מעצר
  • מסוכנות
  • ראיות לכאורה
  • עילת מעצר
  • נשק
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6179/09

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

העורר:

עלא בכרי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"מ

13050-07-09 מיום 28.6.09 שניתנה ע"י כב' השופט מ' גלעד

תאריך הישיבה:

י"ד באב התשס"ט

(4.8.2009)

בשם העורר:

עו"ד א' דכואר

בשם המשיבה:

עו"ד ג' שפירא

החלטה

1.

הערר שבפניי מופנה נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' גלעד) לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.

המשיבה הגישה כתב אישום בו נטען, כי העורר ביצע עבירות של רכישת נשק, אחזקת נשק, נשיאת נשק והובלת נשק. סיפור המעשה כמתואר בכתב האישום הינו זה: אדם בשם כאמל סלאמה (להלן - סלאמה ) שירת במילואים במקום כלשהו ברמת הגולן. הוא גנב מן הבסיס רובה מסוג

M-16 (להלן – הנשק ). סלאמה מכר את הנשק לעורר תמורת 8,000 ש"ח ומסרו לידיו של העורר. הנשק לא אותר. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לאחר שמצא, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר וכן קבע, כי אין צידוק לבחון חלופת מעצר.

3.

חומר הראיות הגולמי כולל הודעות של סלאמה. סלאמה מספר על כך שגנב את הנשק מחייל אחר ששירת איתו במילואים ומכר את הנשק תמורת 8,000 ש"ח לעורר. השניים שירתו יחד בעבר בצבא וכן עבדו בחברת אבטחה. נוסף על ההודעות של סלאמה קיימות בידי המשיבה הקלטות של שיחות טלפון שנערכו בין סלאמה לעורר. מדובר בשיחות מבוקרות, שהתקיימו לאחר שסלאמה הודה בגניבת הנשק. הדברים שנאמרו בשיחות המוקלטות יש בהם, לכאורה, כדי להפליל את העורר. יצוין, כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נאמר, כי מדברי העורר באחת השיחות המוקלטות עולה כי הנשק הגיע לרמאללה. בית המשפט ציין נתון זה כמצביע על מסוכנות מיוחדת. מסתבר, כי בנקודה זו נפלה שגגה מתחת ידו של בית משפט קמא. מחומר הראיות הגולמי עולה, כי העורר אמר ביטוי מסוים שמשמעו, כי אלוהים יודע היכן נמצא הנשק ולא כי הנשק הגיע לרמאללה.

4.

שוכנעתי, כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעותיו בדבר קיומן של ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. השאלה הנשאלת היא האם ראוי היה לבקש במקרה זה, כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר וזאת לשם שקילה של עשיית שימוש בחלופת מעצר. דעתי, כי בית המשפט המחוזי צדק במסקנתו שאין מקום לבקש שיוגש תסקיר. אכן, העורר אינו בעל עבר פלילי, למעט הרשאה בעבירה שולית. ברם, נסיבות העניין מצביעות על מסוכנות ברמה כזו שחלופה אינה ראויה. זאת, הגם שכאמור נפלה טעות מסוימת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בדברי על מסוכנות, כוונתי בין היתר לכך שהנשק נגנב מצה"ל ולכאורה נרכש על ידי העורר, אשר קיבלו לידיו. יתרה מזו, הנשק לא נמצא ובכך יש מימד נוסף של סיכון. משהנשק לא נמצא ממילא קיימת אפשרות שיעשה בו שימוש. יש אף לזכור שמדובר בכלי נשק צה"לי, שיש בו פוטנציאל פגיעה משמעותי.

5.

הערר נדחה.

ניתנה

היום, ט"ז באב התשס"ט (5.8.2009).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נסיבות העניין, לרבות גניבת נשק צה"לי, רכישתו לכאורה על ידי העורר והעובדה שהנשק לא נמצא, מצביעות על מסוכנות ברמה שחלופת מעצר אינה ראויה, ולכן אין מקום להורות על תסקיר מעצר.