פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6179/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
עלא בכרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"מ
13050-07-09 מיום 28.6.09 שניתנה ע"י כב' השופט מ' גלעד
תאריך הישיבה:
י"ד באב התשס"ט
(4.8.2009)
בשם העורר:
עו"ד א' דכואר
בשם המשיבה:
עו"ד ג' שפירא
החלטה
1.
הערר שבפניי מופנה נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' גלעד) לעצור את העורר עד תום משפטו.
2.
המשיבה הגישה כתב אישום בו נטען, כי העורר ביצע עבירות של רכישת נשק, אחזקת נשק, נשיאת נשק והובלת נשק. סיפור המעשה כמתואר בכתב האישום הינו זה: אדם בשם כאמל סלאמה (להלן - סלאמה ) שירת במילואים במקום כלשהו ברמת הגולן. הוא גנב מן הבסיס רובה מסוג
M-16 (להלן – הנשק ). סלאמה מכר את הנשק לעורר תמורת 8,000 ש"ח ומסרו לידיו של העורר. הנשק לא אותר. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לאחר שמצא, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר וכן קבע, כי אין צידוק לבחון חלופת מעצר.
3.
חומר הראיות הגולמי כולל הודעות של סלאמה. סלאמה מספר על כך שגנב את הנשק מחייל אחר ששירת איתו במילואים ומכר את הנשק תמורת 8,000 ש"ח לעורר. השניים שירתו יחד בעבר בצבא וכן עבדו בחברת אבטחה. נוסף על ההודעות של סלאמה קיימות בידי המשיבה הקלטות של שיחות טלפון שנערכו בין סלאמה לעורר. מדובר בשיחות מבוקרות, שהתקיימו לאחר שסלאמה הודה בגניבת הנשק. הדברים שנאמרו בשיחות המוקלטות יש בהם, לכאורה, כדי להפליל את העורר. יצוין, כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נאמר, כי מדברי העורר באחת השיחות המוקלטות עולה כי הנשק הגיע לרמאללה. בית המשפט ציין נתון זה כמצביע על מסוכנות מיוחדת. מסתבר, כי בנקודה זו נפלה שגגה מתחת ידו של בית משפט קמא. מחומר הראיות הגולמי עולה, כי העורר אמר ביטוי מסוים שמשמעו, כי אלוהים יודע היכן נמצא הנשק ולא כי הנשק הגיע לרמאללה.
4.
שוכנעתי, כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעותיו בדבר קיומן של ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. השאלה הנשאלת היא האם ראוי היה לבקש במקרה זה, כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר וזאת לשם שקילה של עשיית שימוש בחלופת מעצר. דעתי, כי בית המשפט המחוזי צדק במסקנתו שאין מקום לבקש שיוגש תסקיר. אכן, העורר אינו בעל עבר פלילי, למעט הרשאה בעבירה שולית. ברם, נסיבות העניין מצביעות על מסוכנות ברמה כזו שחלופה אינה ראויה. זאת, הגם שכאמור נפלה טעות מסוימת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בדברי על מסוכנות, כוונתי בין היתר לכך שהנשק נגנב מצה"ל ולכאורה נרכש על ידי העורר, אשר קיבלו לידיו. יתרה מזו, הנשק לא נמצא ובכך יש מימד נוסף של סיכון. משהנשק לא נמצא ממילא קיימת אפשרות שיעשה בו שימוש. יש אף לזכור שמדובר בכלי נשק צה"לי, שיש בו פוטנציאל פגיעה משמעותי.
5.
הערר נדחה.
ניתנה
היום, ט"ז באב התשס"ט (5.8.2009).
ש
ו פ ט