בש"פ 6184-23 בש"פ 6184-23

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת מרב גרינברג) מיום 10.8.2023 במ"ת 37915-06-23, במסגרתה נקבע כי העורר יימצא במעצר עד תום הליכים המשפטיים בענייננו.

הערר מתבסס בעיקרו על תסקיר שירות המבחן, אשר מצא כי בהינתן מאפייניו של העורר ואיכות מערך הפיקוח שהוצע, ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר. עוד הדגיש בא-כוח העורר כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הודה בכל המיוחס לו בכתב האישום ואף שיתף פעולה עם החקירה. בא-כוח המשיבה טען כי יש לדחות את הערר, וזאת בהתחשב בחומרת המעשים, גניבת חלקי נשק ותחמושת במספר רב של הזדמנויות על ידי שוטר בסדיר ומכירתם לגורמים שונים. כן הדגיש בא-כוח המשיבה שהבקשה היא למעצר בית במקום מגוריו של העורר, אשר שימש לאחסון חלק מהרכיבים הגנובים.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערר. אכן, אין חולק שהמעשים המיוחסים לעורר הם חמורים –וניתן אף לומר חומרים מאד. ואולם, על כך הוא ייתן את הדין במסגרת ההליך הפלילי גופו. בשלב הנוכחי, השאלה הניצבת לפניי היא אם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו בשלב התנהלות המשפט נגדו באמצעות חלופת המעצר שהוצעה. נקודת המוצא לדיון בעבירות נשק מסוג זה, בוודאי בתקופה בה אנו מצויים, היא שקיימת מסוכנות ושנדרשות נסיבות מיוחדות על מנת לאפשר שחרור לחלופה. ואולם, למקרא תסקיר שירות המבחן, ובשים לב למכלול הנסיבות, סברתי כי החלופה המוצעת תסכון למטרה זו. הנסיבות המרכזיות בהן מדובר הן אלה:

א.העבירות המיוחסות לעורר התאפשרו בעקבות ובמסגרת שירותו כשוטר בסדיר. מתסקיר שירות המבחן לא מתקבל הרושם כי לעורר יש נגישות לנשק או לסוחרי נשק מעבר לכך. שירות המבחן אף ציין כי העורר אינו מאופיין בדפוסים עברייניים או אלימים.

ב.העורר הודה במעשים המיוחסים לו ושיתף פעולה עם גורמי החקירה באופן המפחית בצורה משמעותית את הסיכון שיחזור ויעסוק בעבירות נשק בעת שהייתו בחלופת המעצר.

ג.העורר מצוי במעצר מזה שלושה וחצי חודשים, וזאת לראשונה בחייו, שהיו נורמטיביים עד כה. בתסקיר שירות המבחן צוין כי חשיפת המיוחס לו בפני משפחתו ומעצרו מהווים עבורו כגורם מארגן ומרתיע, ומפחיתים את מסוכנותו.

ד.מערך הפיקוח שהוצע כולל מפקחים ראויים (חלקם גמלאי שב"ס), ובעלי סמכות כלפי העורר, אשר ניתן לקוות כי יימנעו ממנו כל הסתבכות נוספת בזמן שהייתו בחלופת מעצר.

בהינתן כל אלה, ובהתחשב באמור בתסקיר שירות המבחן ביחס למאפייניו האישיותיים של העורר, סברתי כי העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום המוצע, דהיינו בבית המשפחה ברחוב החיילים המשוחררים באבו סנאן (להלן: מקום מעצר הבית המוצע), די בה על מנת לאיין את המסוכנות. אציין כי לא התרשמתי שהעובדה שמקום המעצר הבית המוצע הוא ביתו של העורר מצדיקה בנסבות הייחודיות של המקרה לשלול חלופה זו. גניבת חלקי הנשק והתחמושת נעשתה מתחנת המשטרה בפתח תקווה המרוחקת מאד ממקום מעצר הבית המוצע, ולא התרשמתי כי הזיקה שבין ביצוע העבירות לבין מקום המגורים משמעותית (כתב האישום מציין אומנם כי העורר החזיק חלק מהפריטים הגנובים בבית המשפחה, אולם אינני סבור כי די בכך כדי ללמד שהימצאות העורר בבית המשפחה בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני יוצרת סיכון של ממש להישנות המעשים). בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהמפקחים הראויים יוכלו לפקח על העורר בצורה מיטבית במקום מעצר הבית המוצע, לא ראיתי הצדקה מספקת לסטות מהמלצת שירות המבחן גם בעניין זה.

לאור האמור, תבוטל החלטת בית משפט קמא והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את התנאים להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום המוצע. רשויות הפיקוח מתבקשות להכין חוות דעת בדבר היתכנות התקנת פיקוח אלקטרוני במקום המוצע עד למועד הדיון.

בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע דיון בעניינו של העורר עד ליום 5.9.2023. העורר יימצא במעצר מאחורי סורג ובריח עד להחלטה אחרת בעניינו.