בש"פ 6188/01 מדינת ישראל נ. דני אטמזגין

1.לפני בקשה להארכת מעצר לפי ס' 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.

2.ביום 16.11.00 הוגש נגד המשיב לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום המייחס לו עבירות איומים ואלימות כנגד בת זוגו עבירת איומים כנגד אמה של אשתו, והפרת הוראה חוקית.

3.לא אעמוד למנות כאן את כל הבקשות השונות לעיון חוזר, עררים, וכל כיוצא באלו. לצורך ענייננו די לציין שהמשיב מצוי במעצר עד סיום ההליכים. באחד משלבי המעצר, הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה המערער כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו. הוא סובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית. שרות המבחן עמד על כך שהמערער עלול להוות סיכון למתלוננת ובני משפחתה.

4.במקביל לדיונים אלה, החל להתברר התיק: ביום 8.1.01 כפר המשיב בעובדות כתב האישום, והתיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 27.2.01, אליה זומנו כל עדי התביעה. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 27.2.01 העידו ארבעה עדי תביעה לרבות המתלוננת ואמה. כן תוקן כתב אישום בכך שהוספו לרשימת עדי התביעה שני עדים נוספים. הישיבה שתוכננה להתקיים ביום 2.4.01 בוטלה עקב פטירת סבו של בא-כוח המשיב. ביום 15.4.01 לא התייצב בא-כוח המשיב לתזכורת. הדיון נדחה לתזכורת נוספת לצורך קביעת מועד להוכחות ליום 3.5.01. ביום 3.5.01 התקיימה ישיבת תזכורת ובה נקבע מועד ההוכחות ליום 25.6.01. ביום 25.6.01 ביקש המשיב מבית המשפט לשחרר את בא-כוחו "שעושה טעויות רבות". כן ביקש בא-כוחו של המשיב מטעם הסניגוריה הציבורית, לשחרר אותו ואת הסניגוריה הציבורית מייצוג, מסיבות שלא רצה לפרטן. בית המשפט (השופטת ח' כוחן) קבע שאין ממש בטענות אלו כלפי בא-כוח המשיב והחליט כי ההוכחות יישמעו כסדרן והמשיב ייצג את עצמו. לאחר שנשמעה עדותו של עד תביעה אחד קבע בית המשפט כי ימונה סניגור חלופי למשיב, למרות שבתחילה שוחררה הסניגוריה הציבורית מייצוג המשיב. עקב כך ישיבת ההוכחות לא נוצלה כראוי והתיק נקבע לישיבת תזכורת ליום 28.6.01. הישיבה שתוכננה ליום 28.6.01 לא התקיימה עקב עיצומי הסניגוריה הציבורית והתיק נדחה ליום 4.7.01. ישיבה זו נדחתה אף היא עקב בקשתו של הסניגור החדש, עו"ד סיימון, שביקש ללמוד את החומר. בישיבה שהתקיימה ביום 18.7.01 נסתיימה מסכת עדי התביעה. הסניגור ציין כי אינו מסוגל לתקשר עם המשיב. המשיב הביע רצונו להישלח לבדיקה פסיכיאטרית נוספת ולאחר שנתן את הסכמתו שמעצרו יוארך בשלושה חודשים נדחה התיק לקבלת חוות-דעת פסיכיאטריות ליום 3.9.01. בסוף הדיון המשיב החל להשתולל ולהתפרע מבלי שאנשי המשטרה יכלו להשתלט עליו. תוך כך התפרץ לאולם אחיו של המשיב והחל להתפרע אף הוא.

5ד. המשיב הגיש לי היום מכתב בו טען שהופעל עליו לחץ להסכים להארכת מעצר כתנאי לבדיקה פסיכיאטרית נוספת. אין צורך להתעכב על ענין זה, משום שבאת-כוח המאשימה איננה מבקשת "לתפוס" את המשיב על הסכמתו. בקשתה היא שהמעצר יוארך בלא תלות בהסכמה האמורה.

6.בא-כוח המשיב הביע בדיון את עמדת המשיב שלא להיעתר לבקשה ולשחררו ממעצרו. הגעתי לכלל מסקנה שיש להיעתר לבקשה. התארכות הליכי המשפט נבעה מהחילופים התכופים של סניגוריו של המשיב והתנהגותו. הסניגור, עו"ד סיימון, ציין גם בדיון שלפני שבמצבו הנוכחי של המשיב אין הוא מסוגל לתקשר עם המשיב ולהכינו לעדות. לא ניתן בצורה כזו לקדם את המשפט ולהביאו לכלל סיום, כשישנן דחיות על גבי דחיות. התפרצויותיו של המשיב והתנהגותו תומכים במסקנה שלא ניתן לשחררו בחלופת מעצר. עברו הפלילי של המשיב מכביד, יש לו מאסרים על-תנאי ברי-הפעלה.

8.אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב למשך תשעים יום החל מיום 15.8.01 או עד למתן פסק דין במשפטו, הכל לפי המוקדם.

9.בא-כוח המשיב ביקש לקיים בדיקה פסיכיאטרית. כדי להסיר כל ספק, אני מורה שיש לפעול בענין זה, כאמור בהחלטת בית משפט השלום מיום 18.7.01.