בש"פ 6192/98 יחיא בסה נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום (ת.פ 272/98) בו מיוחסות לו - יחד עם שניים נוספים - העבירות הבאות: התחזות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, מתן שירותי בזק ללא היתר, שידול לזיוף ושהייה שלא כחוק בישראל.

כתב האישום מונה 13 אישומים, שמתוכם שלשה מתיחסים לעורר: אישום אחד - משותף לעורר ולשניים הנוספים (אישום ראשון); ואילו שני האישומים האחרים (אישומים שביעי ושמיני) - משותפים לעורר ולכל אחד משני האחרים בנפרד.

בבסיס כתב האישום עומדת הונאת ענק של בזק, מכוחה שלשלו לכיסם שלושת הנאשמים - וביניהם העורר - סכומי כסף גדולים, שהיו צריכים להגיע לקופת בזק. הנזק הכספי שנגרם לבזק כתוצאה ממעשה ההונאה עולה - להערכת התביעה - על חמישה מליוני ש"ח.

2.עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרם של שלושת הנאשמים. תחילה נדון עניינם של שני הנאשמים האחרים; ובית המשפט נעתר לתביעה והורה על מעצרם. השניים הגישו עררים כנגד החלטת המעצר לבית משפט זה - בש"פים 5313/98, 5345 - ובית המשפט נעתר להם והורה על שחרורם בערובה: הנאשם מס' 1 בכתב האישום - בהפקדת ערבון או ערבות בנקאית בסך 1,000,000 ש"ח וערבות אישית ושל צד ג' על סך של 500,000 ש"ח; ואילו הנאשם מס' 2 בכתב האישום - בהפקדת ערבון או ערבות בנקאית בסך 200,000 ש"ח וערבות אישית ושל צד ג' באותו סכום. בכפוף להפקדת סכומי הערבון ולחתימת כתבי הערבויות האישיות ושל צד ג', שוחררו השניים למעצר בית מלא בבתי מגוריהם.

הבקשה בעניינו של העורר - נאשם מס' 3 בכתב האישום - נדונה בנפרד; ובית המשפט הורה, כי יוכל להשתחרר בהפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית בסכום של 500,000 ש"ח ובערבות עצמית וצד ג' בסכום נוסף של 500,000 ש"ח.

הערר מכוון כנגד תנאי השחרור ולמעשה כנגד גובה סכומי הערבון והערבות של צד ג; כאשר העורר מוחזק במעצר מאז מתן ההחלטה המתירה לו להשתחרר - 26.8.98 - רק בשל אי יכולתו לגייס את סכום הערבון ואת חתימתו של ערב כאמור.

3.בפתח הדיון בפני, הציעה ב"כ המדינה להשוות את סכומי הערבון והערובה שהוטלו על העורר לאלה שנקבעו בסופו של דבר לנאשם מס' 2, לאמור: העורר יוכל להשתחרר אם יפקיד ערבון בסך 200,000 ש"ח ויתן ערובה שלו ושל צד ג' בסכום דומה.

עוד הוסיפה ב"כ המדינה, כי אם יופחתו בעתיד סכומי הערבון והערובה לגבי הנאשם מס' 2, והעורר יוחזק עדיין במעצר בשל אי יכולתו לגייס את סכום הערבון או למצוא ערב צד ג', תסכים המדינה להפחתה זהה גם לגבי העורר; וזאת - אם לא ימצא, לדעת המדינה, גורם המצדיק הבחנה בין השניים.

ב"כ העורר קיבל את הצעת ב"כ המדינה; ובהסכמת שני הצדדים ניתן לה בזאת תוקף של החלטת בית המשפט.

העורר יוכל, איפוא, להשתחרר מן המעצר אם יפקיד ערבון בסך 200,000 ש"ח ויתן ערבות שלו ושל צד ג' בסכום דומה.

בהסכמת ב"כ העורר, ניתן בזה צו האוסר על העורר לצאת מן הארץ עד לסיום ההליכים בת.פ. 272/98 של בית המשפט המחוזי בירושלים.