בש"פ 6204/10 שלומי סמיונוב נ. מדינת ישראל

המבקש הגיש לבית משפט זה בקשה להעברת מקום דיון בתיק תעבורה. הבקשה הייתה להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בעכו. בהחלטתי מיום 25.08.2010 קבעתי, כי מקום הדיון יועבר לבית משפט השלום בעכו, כמבוקש. זאת נוכח הצהרתו של המבקש, כי בכוונתו להודות בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, כך שלא יהיה צורך בהטרחת עדים ובהבאת ראיות לבית משפט השלום בעכו.

ביום 23.01.2011, בדיון ההקראה, הודיע המבקש לבית המשפט כי על אף הודעתו לבית משפט זה בדבר כוונתו להודות, אינו מודה בעבירה. בית המשפט בעכו איפשר למבקש להגיש בקשה חוזרת לבטל את החלטתי הקודמת ולהחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה באילת. בבקשתו החדשה מיום 07.02.2011 טוען המבקש כי לא העלה על דעתו כי בקשת העברת מקום הדיון משמעה הודאה בעבירות המיוחסות לו. טענה זו מפתיעה, נוכח נוסח בקשתו הראשונה להעברת מקום הדיון בה ציין במפורש כי הוא מודה בעבירת התנועה שביצע.

על אף התנהלות בעייתית זו, נוכח הצהרתו של הנאשם כי הוא מתכוון לנהל הוכחות בתיק, נראה כי השאיפה שלא להטריח את עדי התביעה מאילת בהעדתם בבית המשפט בעכו, מצדיקה את החזרת הדיון בתיק לבית משפט השלום באילת. בקשתו של המבקש מתקבלת, אפוא, והדיון בתיק תעבורה מס' תת"ע 12155-10-10 יועבר לבית משפט השלום באילת.