בש"פ 6209/06 ראמי אלג'עאפרה נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת בן-עמי ) בב"ש 6515/06 מיום 23.7.06, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. לפי בקשת העורר, שלא היה עצור בעת מתן ההחלטה, עיכב בית משפט קמא את ביצוע המעצר עד ליום 26.7.2006. לאחר מכן, עוכב הביצוע על ידי, עד להחלטה בערר.

2.כנגד העורר ואחת מנשותיו, שרון טל אזרזר (להלן – שרון ), הוגש ביום 26.5.06 כתב אישום, שבו מיוחסות להם עשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כן מיוחסות בו לשניים עבירות של קשר לפשע, התחזות לאחר וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות. לעורר לבדו מיוחסות גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

על פי האישום הראשון, העורר, יחד עם שרון ושניים אחרים, נאסר אבו חומוס וסלאח עמאר (להלן – נאסר וסאלח ), קשרו קשר לבצע מעשי הונאה. העורר ושרון היו מתקשרים עם קבלנים ממוצא ערבי ומזדהים בשמות בדויים כעובדי עיריית ירושלים המחפשים קבלן לביצוע עבודות עבור העירייה בסכומי כסף גדולים. בשיחות הטלפון עם הקבלנים, הסבירו להם השניים כי עליהם לשאת בחלק המע"מ מעלות העבודה, שאותו עליהם לשלם מראש ובמזומן. לשם כך, דרשו מהקבלנים לפגשם בירושלים. לצורך כניסת הקבלנים לישראל, הכינו העורר ושרון אישורי כניסה מזויפים, הנחזים להיות אישורים מטעם העירייה. נאסר וסלאח היו מסיעים את הקבלן למרכז ירושלים, שם היו נוטלים את הכסף המזומן שהביא הקבלן. בתירוצים שונים היו נכנסים לבניין, בעוד הקבלן נותר בחוץ, ונמלטים מכניסה אחורית. לאחר מכן, נאסר וסאלח היו מגיעים לביתם של העורר ושרון ומתחלקים בשלל. מעשים אלו בוצעו מתחילת שנת 2006 ועד ליום 11.5.06. עובר להגשת כתב האישום אותרו חמישה מתלוננים, אשר מכל אחד נלקח סכום שבין 4,500 ₪ לכ-10,000 ₪.

על פי האישום השני, במהלך חקירת התיק ביצע העורר, יחד עם נאסר וסאלח, פעולות לשיבוש החקירה ולהשמדת ראיות. על פי הנטען, סלאח התקשר מבית המעצר אל העורר ומסר לו פרטים על התפתחות החקירה. באותן השיחות תיאמו השניים גרסאות, לצורך שיבוש החקירה. העורר אף ניסה ליצור קשר עם נאסר, לאחר מעצרו של האחרון, על מנת לקבל פרטים אודות החקירה.

האישום השלישי מייחס לעורר ולשרון עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ונסיון לעבור עבירה זו, וכן עבירות של קשר לפשע והתחזות לאחר. על פי אישום זה, קשרו העורר ושרון קשר עם נאסר להונות סוחר מתכות תושב ענאתה. לסוחר הוצע לקנות מנאסר 7 טונות כבלי נחושת. העורר הגיע עם נאסר למקום המפגש, בו מסר הסוחר לנאסר 9,000 ₪. לאחר מכן נמלטו השניים. כעבור מספר ימים ניסו העורר ונאסר לחזור ולבצע תרגיל מרמה זהה, אך הקשר נחשף והעורר נתפס.

3.עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את ארבעת המעורבים עד תום ההליכים. בהחלטתו ביחס לעורר, קבע בית משפט קמא כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה, במידה הדרושה למעצרו עד תום ההליכים. כן קבע בית המשפט, כי למרות שמדובר בעבירות "רכוש", מתקיימת עילת מסוכנות. בית המשפט הסיק מסוכנות זו מביצוען של העבירות באופן שיטתי ותוך התארגנות של מספר אנשים שחברו יחדיו לביצוען; משיחות הטלפון שניהל העורר עם חבריו בבית המעצר; מכך שהמשיך לבצע את העבירות בעת שהיה נתון במעצר בית באיזוק אלקטרוני, בגין עבירה אחרת; ומכך שלאחר שביצע את העבירות המיוחסות לו באישום השלישי - לא נרתע מלהמשיך ולבצע את העבירות המיוחסות לו באישום הראשון. בית המשפט הוסיף וקבע כי העורר היה (לכאורה) "הרוח החיה" מאחורי העבירות. לאור כל אלה, המעידים על נועזותו של העורר, ובהעדר חלופת מעצר, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

4.בערר שלפניי תוקף העורר את קביעותיו השונות של בית משפט קמא, הן בעניין קיומן של ראיות לכאורה, הן בדבר קיומה של עילת מעצר והן בדבר העדרה של חלופת מעצר ראויה. בין היתר, טוען העורר, כי בניגוד לקביעת בית המשפט, לא ביצע עבירות בעת שהותו במעצר בית באיזוק אלקטרוני. כן הוא טוען שלא מתקיימת בו עילת המסוכנות. העורר מוסיף וטוען, כי בחודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום לא הפר את תנאי שחרורו בדרך כלשהי.

המשיבה, מנגד, סמכה את ידיה על החלטת בית משפט קמא וטענה כי יש לדחות את הערר. עם זאת, אישרה המשיבה כי יש ממש בטענת העורר בנוגע לאחת הקביעות של בית משפט קמא, באומרה כי אין ביכולתה לקבוע באופן פוזיטיבי שהעורר ביצע את העבירות בהיותו תחת איזוק אלקטרוני.

5.בתום הדיון שהתקיים בפניי ביום 30.7.2006, ולאור העובדה כי העורר היה משוחרר בערובה מזה כחודשיים, מבלי שנרשמה נגדו תלונה על עבירה כלשהי, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו.

בתסקיר (מיום 10.8.2006) צוין כי שירות המבחן הבין "כי חלק מהחשדות הן כי ביצע את העבירות לכאורה בתיק הנדון, בהיותו במעצר בית בפיקוח אלקטרוני". בסיכום התסקיר העריך שירות המבחן, כי אין במעצר בית, גם בפיקוח אלקטרוני, כדי לצמצם את רמת הסיכון לביצוע עבירות מרמה, מסוג העברות בהן מואשם העורר, ועל כן לא ראה להמליץ על חלופת מעצר.

6.בדיון שהתקיים בפניי לאחר הגשת התסקיר, טען העורר כי שירות המבחן טעה בהבנתו שחלק מהעבירות בוצעו על ידו בהיותו תחת פיקוח אלקטרוני. כן הלין על כך ששירות המבחן לא בחן את חלופת המעצר שהוצעה על ידו. המשיבה, לעומתו, התנגדה לשחררו לחלופת מעצר כלשהי. עם זאת, חזרה ואישרה כי אין בידיה להוכיח שהעורר המשיך בביצוע העבירות בהיותו תחת איזוק אלקטרוני. בסופו של דיון זה, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר משלים, אשר יתייחס לעניין אחד בלבד – מידת התאמתו של מר נאפיס חמאד לשמש כערב לעורר. מר חמאד הוא אביה של אשה נוספת של העורר, המתגוררת כעת יחד עימו.

7.בתסקיר המשלים (מיום 29.8.2006) צוין כי הערב המוצע מוכן לערוב לתנאי השחרור של חתנו, אך זאת רק בחתימה על ערבות, ולא בהפקדה כספית, משום שאין ביכולתו לעמוד בהפקדה. הערב ציין כי באפשרותו להשגיח על תנועותיו של העורר 6 עד 7 שעות ביום, בשעות לא קבועות. שירות המבחן הסביר למר חמאד את משמעות היותו ערב, ואת הצורך לדווח במקרה של הפרת התנאים המגבילים שיקבעו. שירות המבחן סיכם כי התרשם שמר חמאד מבין את משמעות היותו ערב, והביע נכונות להתחייב כאמור.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתסקירי המעצר, באתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.

אמנם, לא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בשל מסוכנות. עם זאת, משאישרה המשיבה כי אין בידיה להוכיח שהעורר המשיך בביצוע העבירות גם בעת היותו במעצר בית ותחת איזוק אלקטרוני, סברתי כי אין לשלול מראש בחינתה של חלופת מעצר. על כן, ולאחר ששירות המבחן לא שלל את התאמתו של מר חאמד לשמש כערב לעורר, ובהינתן כי העורר משוחרר בערובה מזה שלושה חודשים, בלא שנרשמה הפרה כלשהי של תנאי שחרורו, סבורני כי ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה.

9.אני מורה אפוא על ביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי ועל שחרורו של העורר בערובה בתנאים דלהלן:

א.העורר ישהה במעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני, 24 שעות ביממה, בדירה 2 שברחוב סיירת דוכיפת 34, ירושלים, ולא יצא את ביתו אלא לצורך התייצבותו למשפטו. בדרכו לבית המשפט ובחזרה ממנו ילווה העורר על ידי הערב מר חמאד. העורר יימנע מליצור קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם מי מעדי התביעה ועם המעורבים האחרים בעבירות המיוחסות לו, עד לסיום פרשת התביעה במשפטו.

ב.העורר יחתום על ערבות עצמית בסך 30,000 ש"ח, ויתייצב בפני בית המשפט בכל עת שיוזמן.

ג.הערב נאפיס חמאד יחתום על ערבות צד ג' בסך 15,000 ש"ח.

החתימות של העורר והערב על הערבויות ייעשו בבית המשפט המחוזי עד ליום 8.9.06 שעה 11:00 לכל המאוחר.

ד.הערב יבקר את העורר מדי יום, למשך שעתיים לפחות, בכתובת בה עליו לשהות במעצר בית. הערב ידווח למשטרה בכל מקרה של הפרת תנאי מתנאי השחרור על ידי העורר, וזאת מיד לאחר שדבר ההפרה יוודע לו.

ה.יוצא צו עכוב יציאה מן הארץ נגד העורר, עד לסיום משפטו.