בש"פ 6217/21 ליאור אסולין נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 9.9.2021 בעמ"ת 8168-09-21 (כב' השופט נסר אבו טהה ), אשר קיבל את ערר המשיבה על החלטת בית המשפט השלום בקריית גת (כב' השופט

יניב בוקר ) במ"ת 6825-09-21 מיום 5.9.2021, וקבע כי אין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בטרם יתקבל תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן.

לאחר שעיינתי בערר, ושמעתי את טענות באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה, לדון בה כבערר ולהורות על שחרור המבקש לחלופת מעצר בית, כאמור בהחלטת בית המשפט השלום.

כידוע, תסקיר שירות המבחן הוא כלי עזר בו יכול השופט להסתייע על מנת להחליט האם ניתן לשחרר לחלופת מעצר במקרה נתון. ככלל, אין חובה להסתייע בכלי עזר זה, וההכרעה האם הדבר נדרש במקרה נתון, מצויה בתחום שיקול הדעת של שופט המעצרים. לפיכך, באותם המקרים בהם שופט המעצרים סבור כי באפשרותו להעריך את מכלול הנסיבות שלפניו, ולקבל החלטה בדבר שחרור לחלופת מעצר ללא קבלת תסקיר, היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה שלא להידרש לתסקיר הוא מצומצם, ומוגבל לאותם המצבים בהם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות – בין אם משום שלכאורה אין מקום להורות כלל על שחרור לחלופת מעצר, ובין אם משום שעל פי נסיבות המקרה אין מקום לקבל החלטת בדבר שחרור לחלופת מעצר בלא המלצה של שירות המבחן. כך נוהגים אנו ביחס להחלטות שחרור של בית המשפט המחוזי המובאות לבחינה לפנינו; וכך גם נדרש בית המשפט המחוזי לנהוג ביחס להחלטות שחרור של בית המשפט השלום המובאות לבחינה לפניו.

המקרה דנן איננו נופל לאף אחת מהחלופות שצוינו לעיל: אין זהו מקרה בו לא ניתן, במקרים מתאימים, לשחרר כלל לחלופת מעצר; אין זהו מקרה בו נדרש, בנסיבות העניין, לקבל החלטה רק לאחר קבלת תסקיר. המדובר במבקש המועמד לדין בגין שתי עסקאות סמים שביצע – האחת למכירה של 4.9 גרם קנאביס והשנייה למכירה של 7.27 גרם קנאביס. אכן, מנסיבות המקרה עולה, כי העסקאות הללו אינן עומדות ככל הנראה לבדן, אלא נעשו כחלק מעיסוקו של העורר במכירת קנאביס. כמו כן, כפי שציין שופט בית משפט השלום, "החלופה אינה מיטבית". ואולם, אין בשיקולים אלה כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטת שופט המעצרים, הסבור כי יש באפשרותו להתרשם בכוחות עצמו מדיות חלופת המעצר שהוצעה. התערבות בהיבט זה של ההחלטה (להבדיל מהחמרה כזו או אחרת של תנאי השחרור לחלופת מעצר) משמעה הגבלה בלתי ראויה של הפררוגטיבה הנתונה לשופט המעצרים להחליט על שחרור לחלופה ללא הסתייעות בשירות המבחן. כך בתקופת שגרה, וכך ביתר שאת בתקופה בה אנו מצויים, לאור האילוצים במסגרתם פועל שירות המבחן בעת הזו.

לאור האמור, החלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, והמבקש ישוחרר לחלופת מעצר בהתאם לתנאים שקבע בית המשפט השלום בהחלטתו מיום 5.9.2021.