בש"פ 6220/18 סולומון דסטה נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' רבינוביץ

ברון ) בעמ"י

54082-08-18 מיום 27.8.2018 בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ג' אבנון ) במ"י 45003-08-18 מיום 26.8.2018.

1.

המבקש נעצר ביום 20.8.2018 יחד עם ארבעה נוספים (להלן ביחד: החשודים ) בחשד לביצוע עבירות גידול וייצור סמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית וניהול חצרים לשימוש או מכירת סמים. לפי החשד, עסקינן בייצור ומכירה של חומר הקרוי "מיץ גת". ביום 21.8.2018 הורה בית משפט השלום (כב' השופט ג' אבנון ) על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 26.8.2018 וכן קבע כי נראה שהמבקש עוכב באופן בלתי חוקי, לפחות לחלק מהזמן. ערר על החלטה זו נדחה ביום 22.8.2018 ( עמ"י 47127-08-18).

2.

ביום 26.8.2018 הורה בית משפט השלום על שחרור המבקש למעצר בית מלא בפיקוח ותנאים מגבילים עד ליום 29.8.2018. ביום 27.8.2018 התקבל ערר המשיבה על החלטה זו ובית המשפט המחוזי הורה על מעצר החשודים עד ליום 30.8.2018 בשעה 14:00. בית המשפט נימק החלטתו, בין היתר, בכך שקיים חשד סביר שהחשודים ביצעו את העבירות; מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות; וכי עולה מראיות המשיבה חשש לשיבוש הליכי חקירה בפעולות מסוימות, ואינדיקציה לכך שנעשה ניסיון כזה לגבי חלק מהחשודים. המבקש לא השלים עם ההחלטה, ומכאן הבקשה שלפניי.

3.

המבקש מציין כי עולה בעניינו שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי וכי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את קבלת בקשתו. עוד לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי כשלא ביצע הבחנה בין החשודים והעבירות המיוחסות להם, משהוא, עצמו, לא היה יעד בחקירה המשטרתית וכן עוכב באופן בלתי חוקי. כן לטענתו בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה, ומדגיש כי לא צוין בהחלטה אילו ראיות קושרות את המבקש לפרשה. לא נתבקשה תגובת המשיבה.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, דיון בגלגול שלישי בהחלטה על מעצרים תעשה רק מקום שמתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו, למשל, בש"פ

3439/17 לוי נ' מדינת ישראל , בפסקה 5 ( 25.4.2017 ); בש"פ 9489/17 שקיר נ' מדינת ישראל , בפסקה 6 (5.12.2017)). הבקשה שלפניי נוגעת לעניינו הפרטי של המבקש גרידא, חרף ניסיונותיו לטעון – בעלמא – כי עסקינן בסוגיה עקרונית, לא שוכנעתי כי עולות ממנה נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות ערעור. דין הבקשה להידחות מטעמים אלו בלבד. עוד יצוין כי החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של המבקש עד ליום 30.8.2018 התקבלה לאחר עיון בראיות המשיבה, ביניהן ראיות חסויות, מהן עלה חשש מבוסס לשיבוש הליכי חקירה, ועל בסיס חזקת המסוכנות הסטטוטורית העומדת לחובת המבקש. באשר לטענת העיכוב הלא חוקי, זו זכתה להתייחסות בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.8.2018 ולא מצאתי להתערב בה.

5.

סוף דבר, הבקשה נדחית.