בש"פ 6221/99איפ"א ארגון השוטרים הבינלאומי - סניף ישראל נ. עמירם בוגט, עו

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6221/99

בפני: כבוד השופט ת' אור

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' קדמי

העותרים : 1. איפ"א ארגון השוטרים הבינלאומי -

סניף ישראל (עמותה רשומה)

2. ניסים מעוז

נגד

המשיבים : 1. רשם העמותות

2. שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד י' כהן וי' אהרונסון

בשם המשיבים: עו"ד א' קורן

פ ס ק - ד י ן

השופט א' מצא :

יועצה המשפטי ומזכירה הכללי של העותרת 1 (להלן: העמותה) התלוננו לפני המשיב 1 (להלן: הרשם) על ליקויים בתיפקודה ובמינהלה הפנימי של העמותה. לאחר קבלת הערותיו של נשיא העמותה (העותר 2), ומכוח סמכותו לפי סעיף 40(א) לחוק העמותות, התש"ם1980-, מינה הרשם חוקר לחקור בענייניה של העמותה. במימצאי החקירה נקבע, בין היתר, כי העמותה אינה פועלת בהתאם לתקנונה ובגדר מטרותיה, וכי אורחות ניהולה אינן תקינות ומקימות יסוד לחששות שונים, כעושק המיעוט, פעולות בחוסר תום-לב ועוד. לנוכח מימצאיו המליץ החוקר על תיקונים שונים בתקנון העמותה ועל שינויים בנוהלי העבודה בתוכה. בנוסף המליץ, כי לאחר תיקון תקנונה של העמותה תיערכנה בחירות חדשות למוסדותיה, ושלקראת הבחירות תישקל התאמתו של העותר 2 להציג פעם נוספת את מועמדותו לתפקיד נשיא העמותה. לבסוף המליץ החוקר, כי אם העמותה לא תפעל לתיקון הליקויים שפורטו בדו"ח החקירה, במסגרת לוח הזמנים שנקבע על-ידיו, יש לפעול לפירוקה.

בעקבות קבלת דו"ח החקירה פנה הרשם אל העמותה בבקשה כי תפעל ליישום המלצותיו של החוקר בהתאם ללוח הזמנים שנקבע על-ידיו. במענה לפניית בא-כוחה של העמותה, בה היקשה בשאלת סמכותו של הרשם להורות לעמותה ליישם את המלצות החוקר, הסביר הרשם כי פניותיו אל העמותה בנושא יישום ההמלצות נועדו לאפשר לה לתקן את הליקויים, עליהם הצביע החוקר, ובכך להימנע מנקיטת הליך לפירוק העמותה. להלן הבהיר הרשם, כי אם לא תפעל העמותה בהתאם להמלצות החוקר, לא יראה מנוס מהגשת בקשה לפירוקה, על-פי סמכותו לפי סעיף 50 לחוק העמותות.

על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, בה נתבקשנו להכריז על בטלות החלטותיו של הרשם, בדבר אימוץ מסקנות דו"ח החקירה, והנחיותיו לעמותה בדבר יישום ההמלצות, ונתבקש גם צו ביניים המעכב פעולה אפשרית מצד הרשם. בנוסף נתבקש בעתירה צו המופנה לשר הפנים (המשיב 2), על-פיו יחויב השר להורות על עריכת חקירה בדבר תיפקודו של הרשם.

עם הגשת העתירה נתבקשו המשיבים להגיב בכתב, על העתירה ועל הבקשה לצו ביניים, וניתן צו ביניים ארעי שתוקפו עד למתן החלטה אחרת. ברם, העיון בתגובת המשיבים הביאנו למסקנה כי דין העתירה להידחות. מסתבר כי סמוך לאחר הגשת העתירה - ועוד בטרם קיבלה פרקליטות המדינה את כתב העתירה ואת החלטתי - הפעיל הרשם את הסמכות הנתונה לו בסעיף 50 לחוק העמותות והגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לצוות על פירוקה של העמותה. בקשת הפירוק, שהעתקה צורף לכתב התגובה, סומכת על מימצאי דו"ח החקירה ומעגנת את עצמה בשתיים מן העילות המוכרות לפירוקה של עמותה בצו בית המשפט: האחת (לפי סעיף 49(1) לחוק), באשר "פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה"; והשניה (לפי סעיף 49(3) לחוק) באשר "חוקר שנתמנה לפי סעיף 40 המליץ על פירוק העמותה".

משהגיש הרשם בקשה לפירוקה של העמותה, מוטל על העותרים להעלות את טענותיהם, לעניין מימצאי דו"ח החקירה ולעניין קיומה של עילה מוצדקת לפירוקה של העמותה, לפני בית המשפט המחוזי. יצוין שבתגובת המשיבים מצינו תשובה, שעל-פניה יש בה כדי להניח את הדעת, גם לטענת העותרים, כי בהנחותו את העמותה ליישם את המלצות החוקר חרג הרשם מסמכותו. ואולם, ככל שיבקשו העותרים לעשות כן, בידם להעלות גם את טענתם האמורה לפני בית המשפט המחוזי, במסגרת השגותיהם על החלטת הרשם לאמץ את מימצאי דו"ח החקירה ועל חובתם לפעול על-פי הנחיותיו ליישום המלצות החוקר.

מן האמור עולה, כי דין העתירה נגד רשם העמותות להידחות, תוך שמירת זכותם של העותרים להעלות את כל טענותיהם במסגרת הדיון בבקשת צו הפירוק לפני בית המשפט המחוזי. לעתירה נגד שר הפנים לא הניחו העותרים תשתית מספקת להתערבות בית המשפט. נמצא שגם עתירה זו דינה להידחות.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה על כל חלקיה. בכך מתבטל גם צו הביניים הארעי שהוצא עם הגשת העתירה.