החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6226-23 בש"פ 6226-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"פ 6226/23

בבית המשפט העליון

בש"פ 6226/23

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העורר:

עודה עואדה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה מטעם העורר לעיון חוזר בהחלטה מיום 12.9.2023

העורר:

עו"ד נטלי אוטן

העורר:

עו"ד עודד ציון

החלטה

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 12.9.2023 (להלן: ההחלטה המקורית), במסגרתה נדחה ערר המבקש (להלן: העורר) על החלטה הקובעת כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום נגדו וכי קמה עילה עילת המעצר – המצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים (להלן: הבקשה). במרכז ההחלטה המקורית עמדו שתי שאלות מרכזיות: האם ניתן לקבוע, ברמה הלכאורית, כי העורר הוא הדובר בתמלילים מתורגמים של האזנות הסתר שבלב תיק החקירה (להלן: השיחות); וכן האם ניתן לקבוע – וזאת על סמך כלל הראיות בתיק – כי הוא שותף לכאורה לביצוע עסקת הנשק בה הוא מואשם. במסגרת ההחלטה המקורית השבתי על שתי השאלות הללו בחיוב.

1.ביום 19.9.2023 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, במסגרתה נטען כי קביעות בית המשפט מבוססות על עובדות שגויות, ובפרט כי נפלה טעות בייחוס הלכאורי של חלק מהשיחות לעורר. מקור הטעות, על פי הנטען, טמון בכך שצו האזנות הסתר מכוחו הושגו 23 תמלילי השיחות שבלב תיק החקירה הוצא ביחס לטלפון של האַחֵר, ואולם אף לשיטת המשיבה (להלן: המדינה) הדובר אותו היא מזהה כעורר היה שותף רק ל-8 מהשיחות הללו (שיחות 122, 417, 530, 541, 554, 570, 690, ו-707), ולא לכולן, כפי שבטעות יוחס בהחלטה המקורית. לאור זאת, סבור העורר כי יש לתקן את ההחלטה המקורית, וכנגזר מכך לקבוע כי חל כרסום ראייתי בראיות העומדות נגדו באופן שמצדיק את שליחתו לתסקיר שירות מבחן על מנת שיבחן אפשרות של חלופת מעצר בעניינו, או לחלופין להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני עוד בטרם קבלת תסקיר כאמור.

2.בתגובתה לבקשה, טענה המדינה כי אף בהינתן טענות העורר, הרי שאין בהן כדי לכרסם במסקנות הלכאוריות בהחלטה המקורית, לפיהן העורר הוא הדובר בחלק מהשיחות, ושהוא היה מעורב בעסקת סחר בנשק. כן הדגישה המדינה כי היא מייחסת לעורר 9 שיחות בסך הכול, ולא 8, כטענת העורר (נוסף על 8 השיחות המפורטות לעיל, המדינה מייחסת לעורר גם את שיחה 420) וכן הודעת טקסט אחת (שיחה 608), וכי לשיטתה, די בהן כדי לבסס את אותן מסקנות כאמור.

3.עיון בבקשה ובתגובה לה מעלה כי אכן נפלה שגגה בייחוס הלכאורי של חלק מהשיחות לעורר. על אף האמור, לא מצאתי כי יש בשגגה האמורה כדי לשנות מהמסקנות האופרטיביות שאליהן הגעתי. הלכה למעשה, שגגה זו משפיעה על שני אלה: תיאור הקידוד המאפיין את השיחות (פסקה 10 להחלטה המקורית) והצגת החפיפה בין זמני השיחות ותוכנן לבין ההתפתחויות בזירת האירוע (פסקה 17 וסיפא פסקה 18 להחלטה המקורית). ואולם, הקידוד הלכאורי מאפיין את מכלול השיחות של האַחֵר, והוא שזור גם בשיחות אשר המדינה מייחסת לעורר (ראו תמלילי שיחות 420 ו-541, בהן "הגבר" מכונה "בוס" ו-"מנהל", בהתאמה), וממילא גם באת-כוח העורר לא הכחישה את עצם הקידוד האמור (ראו פסקה 10 להחלטה המקורית). גם בנוגע לחפיפה בין זמני השיחות ותוכנן לבין ההתפתחויות בזירת האירוע, הרי שאף אם נתעלם מהשיחות המאוזכרות בפסקה 17 להחלטה המקורית (שאכן אינן מיוחסות לעורר), והנוגעות להתרחשויות ביום שקדם לאירוע, ישנן שיחות המיוחסות לעורר התומכות בחפיפה האמורה ביחס ליום האירוע (וראו, למשל, את חילופי הדברים כחצי שעה לפני קרות האירוע, במסגרתם העורר אומר לאַחֵר: "שולח לך את הרכב שלי ההוא החדשה", ובהמשך אותה שיחה, האחרון מדגיש לעורר: "תסביר לו בכניסה ואל תתן לו את המספר שלי בכלל". תמליל שיחה 707; פסקה 18 להחלטה המקורית).

4.עינינו הרואות כי השיחות שבמוקד הבקשה שלפניי מצויות בפריפריה של המסד הראייתי העומד נגד העורר, ובהתאם היוו לכתחילה אך חיזוק למסקנותיי, אליהן ניתן היה להגיע גם בלעדיהן (ראו פסקה 14 להחלטה המקורית). ודוק, במוקד החלטתי המקורית – הן לעניין זיהוי העורר כדובר בהאזנות הסתר והן לעניין הקביעה כי העורר שותף לכאורה לביצוע עסק הנשק – עמדו שיחות 690 ו-707 בצירוף עם דו"ח הפעולה (ראו פסקאות 15-11, ו-18 להחלטה). שיחות אלה מיוחסות על ידי המדינה לעורר, כמובהר על ידה בתגובתה לבקשה שלפניי, ובעניין זה לא נפלה כל שגגה בהחלטה המקורית. לכך יש להוסיף כי הראיות הנסיבתיות האחרות בעניינו של העורר, אשר משקלן אינו מבוטל, כלל אינן עומדות לבחינה מחודשת: הזיהוי הקולי שנערך על ידי השוטר (כמובא בפסקה 15 להחלטה המקורית); שיוכם של מספרי הטלפון מהם ביצע העורר את השיחות (שם); היעדרו של הסבר חלופי מטעם העורר (כאמור בפסקה 13 להחלטה המקורית) וכן ניסיון הבריחה שבוצע על ידו עת הגיעה המשטרה לעוצרו (שם, בפסקה 23)).

בנסיבות אלה, הגם שיש ממש בטענה כי נפלה שגגה בהחלטה המקורית, אין בכך כדי לשנות ממסקנותיי האופרטיביות בהחלטה זו. יחד עם זאת, לאור השגגה האמורה ולמען העמיד דברים על דיוקם, אין מנוס מתיקונה, כך שבמקומה תבוא החלטה מתוקנת בנוסח שמפורסם במקביל להחלטה זו.

5.סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, מבלי שיהיה בכך כדי להביא לשינוי תוצאותיה האופרטיביות של ההחלטה המקורית. לפיכך, במקום ההחלטה המקורית מיום 12.9.2023 תבוא ההחלטה המתוקנת מהיום.

ניתנה

היום, י"ג בתשרי התשפ"ד (28.9.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)