פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 6242/10
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.8.10 בעמ"י
43645-08-10 שניתנה על ידי כבוד השופטת ת' בזק רפפורט
תאריך הישיבה:
ט"ו באלול תש"ע
(25.8.10)
בשם העורר:
עו"ד מ' יחיא
בשם המשיבה:
עו"ד ר' זוארץ לוי
החלטה
1.
העורר, תושב ירושלים כבן חמישים, נעצר ביום 30.7.2010 בחשד לחברות בהתאגדות בלתי חוקית לפי סעיף 85(א) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 ונחקר על ידי שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ ) בבית המעצר בירושלים. העורר הובא שבע פעמים על ידי המשיבה לבית משפט השלום בירושלים להארכת מעצרו לצרכי חקירה. בפעם האחרונה קבע בית משפט השלום (כבוד השופטת מ' ליפשיץ פריבס ) בהחלטתו במ"י 42262-08-10 מיום 24.8.2010 "כי הייתה התקדמות חלקית ביותר בחקירה וכי נמצאה ראיה לכאורית נוספת מעבר לחומר החקירה אליו התייחסתי בהחלטה הקודמת". בית משפט השלום הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 26.8.2010 בשעה 11:00, בהדגישו כי לא קיימת הצדקה להאריך את המעצר מעבר לפרק זמן זה. על החלטתו זו של בית משפט השלום ערר העורר לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו בעמ"ש 43645-08-10 מיום 24.8.2010 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' בזק רפפורט ) כי אכן הייתה התקדמות בחקירה, המצדיקה את הארכת המעצר עד למועד שנקבע על ידי בית משפט השלום. מכאן הערר שלפניי.
2.
העורר – באמצעות בא כוחו, עו"ד מוסטפא יחיא – טוען כי הערכאות הקודמות שגו משאישרו את המשך מעצרו לפרק הזמן שנקבע על ידי בית משפט השלום. לדבריו, בבקשה להארכת מעצר שביעית יש להציג לבית המשפט הדן בבקשה ראיות ממשיות לכאורה, המבססות את החשד במידה המצדיקה הארכת מעצר נוספת. לטענת העורר, בית המשפט קמא שגה בבחינת החומר החסוי שהונח לפניו ובקובעו כי יש בחומר זה כדי להצדיק את המשך מעצרו של העורר. העורר טוען כי לא חלה כל התקדמות בחקירתו בתקופת שלוש הארכות המעצר האחרונות עליהן הורה בית משפט השלום. העורר טוען עוד כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא נתן במסגרת שיקוליו את המשקל הראוי למצבו הגופני והנפשי ולדבריו בתום הדיון בבית המשפט המחוזי.
3.
המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד רחל זוארץ-לוי – טוענת כי אך בליל אמש חלה התפתחות נוספת בחקירה, מעבר לחומר שהצדיק את הארכת המעצר עד למחר בשעה 11:00 ושעמד לפני בית המשפט המחוזי עת שנתן את החלטתו נשוא ערר זה. המשיבה טוענת עוד כי בפועל נוצר מצב בו העורר כמעט ולא נחקר מאז הארכת המעצר האחרונה, עקב הדיונים בערכאות השונות.
4.
עיינתי בהודעת הערר על נספחיה ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפניי. כמו כן הוצג לי, בהסכמת בא כוח העורר, חומר חסוי בו עיינתי (הכולל גם התייחסות להתפתחות בחקירה שהתרחשה אתמול בערב). לא מצאתי לנכון להציג שאלות לנציגי השב"כ בעניין החומר שנמסר לעיוני. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת הצדקה מלאה להארכת מעצרו של העורר עד למועד שנקבע על ידי בית משפט השלום, דהיינו עד ליום 26.8.2010 בשעה 11:00.
ניתנה היום, ט"ו באלול תש"ע (25.8.2010).
ש ו פ ט