בש"פ 6266/99 מדינת ישראל נ. רופאת מחמודוב

ביום 22.9.99, בדיון שהתקיים בפני, החלטתי להאריך את מעצרם של המשיבים 1-3 ב90- יום נוספים החל ביום 23.9.99 מעבר לתשעה חודשים. להלן נימוקי להחלטה זו.

1.כנגד המשיבים הוגש בבית המשפט המחוזי כתב אישום בו יוחסו למשיבים 1 ו2- עבירות של נסיון לרצח, כמו כן יוחסו למשיבים 3-1 עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאה של נשק בלא רשות על-פי דין. למשיב 1 יוחסה גם עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

על פי העובדות העולות מכתב האישום, ביום 15.12.98 בשעות הערב, קבע המשיב 1 להיפגש עם אחד, ולרי סימונדייב ( להלן: ולרי ), וזאת בעקבות דין ודברים שהיה ביניהם. המשיבים 3-1 הגיעו למקום ברכב, ויצאו ממנו כאשר המשיב 1 אוחז בידו אקדח אותו החזיק ללא היתר כדין, והמשיב 2 אוחז בידו סכין גדולה.

בקרבת מקום היו באותה שעה ולרי, אחיו סרגיי סימונדייב, אמין אלסקרוב וארתור אהרון אגרונוב ( להלן, בהתאמה: סרגיי, אמין וארתור ). המשיב 1 צעק לעברו של ולרי "אני אזיין את הפה שלך", "אני אהרוג אותך ואת כל משפחתך", כיוון אליו את האקדח, ירה לכיוון רגלו ופגע בה. כעבור מספר שניות, משהחל ולרי להתקדם לעברו, ירה המשיב 1 שתי יריות שפגעו בבטנו של ולרי ויריה לכיוון ראשו אשר פגעה בידו. כתוצאה מהירי נפגע ולרי בבטן, ביד שמאל וברגל שמאל. למשמע קולות הירי, חש למקום סרגי, אחיו של ולרי, ואז דקר אותו המשיב 2 באמצעות הסכין בצד גופו הימני. המשיב 2 ניגש אל ולרי הפצוע אשר היה שרוע על הקרקע, ניסה לפגוע בו באמצעות הסכין ופגע ברגלו ובבטנו של ולרי.

במהלך האירוע ומייד לאחר פציעתם של ולרי וסרגיי, הרים אמין אבן וזרק אותה לעברם של המשיבים 1 ו2-, ואז, המשיב 3 דחף את אמין ועצרו. כמו כן, בעט המשיב 3 באחד מהנוכחים באירוע והפילו, על מנת להרחיקו מן המשיב 2. לאחר שעזבו את המקום, נסעו המשיבים 1-3 לפארק הכרמל, שם הטמינו את האקדח והסכין.

על כך יש להוסיף כי על פי כתב האישום, שעה שנעצר, ברח המשיב 1 מהשוטר והתנגד למעצר.

2.יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם בתיק הנדון. לאחר שבדק את חומר החקירה קבע בית המשפט המחוזי, מפי השופטת שטמר, שכנגד השלושה ישנן בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העברות המיוחסות להם.

לגבי מסוכנותם של המשיבים 1 ו2- קבעה השופטת שטמר כי התנהגותם, שנעשתה באלימות חמורה תוך שימוש בנשק קר וחם, הקימה חזקת מסוכנות וחזקה זו לא נסתרה. על כן, קבעה השופטת שטמר, לגבי האפשרות לחלופת מעצר כי:

"אין לי בסיס להניח כי זלזול זה בחוק והאכזריות בה ליוו המשיבים הנ"ל את מעשיהם לא יחזרו. אי לכן אינני מוצאת אלטרנטיבה למעצר, אשר יהיה בה כדי להבטיח את שלום הנפגעים ואת שלום הציבור, ואני מורה על מעצרם עד תום ההליכים במשפטם" (עמוד 43 לפרוטוקול).

לגבי המשיב 3, קבעה השופטת שטמר כי השתתפותו עם חבורה זו, שבאה לנקום, או לכפות על אחרים ציות באמצעי אלימות, מעידה על מסוכנותו לציבור. לכך יש להוסיף, כי באת כוח המדינה הציגה בפני את גליון ההרשעות של המשיב 3, ממנו עולה כי למשיב 3 ישנו עבר פלילי הכולל עבירות אלימות ועבירות סמים.

על סמך כל אלה, הורה בית המשפט על מעצר המשיבים עד תום ההליכים.

3.בקשת המדינה עתה היא, להארכה של המעצר בשלושה חודשים נוספים. מפי באי כוח הצדדים שמעתי, שבית המשפט מנהל את הדיון אף בשעות שאינן מקובלות, וכי רק מנימוקים אובייקטיביים שאינם תלויים בבית המשפט טרם נסתיים הדיון בתיק. עתה קבועים חמישה תאריכים נוספים במהלך שלושה החודשים הקרובים, אשר במהלכם, כך יש לקוות, יסתיים הדיון.

בנסיבות אלה, ולאור מסוכנותם של המשיבים אם ישוחררו מהמעצר, באתי למסקנה כי יש להעתר לבקשת המדינה, כפי שהודעתי על כך לבאי כוח בעלי הדין ביום 22.9.99.