החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6267/02 מדינת ישראל נ. אולג(בן אברהם)אשורוב

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להאריך את מעצרו של הנאשם בפעם השנייה בתשעים ימים בהליך פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, בעבירות אינוס ומעשה מגונה שבהן נטען כי המתלוננת הייתה קטינה. ההחלטה התבססה על סוג העבירות ועל הסכמת בא-כוח המשיב. המעצר הוארך עד מתן פסק הדין או למשך התשעים ימים, לפי המוקדם.

העובדות

נגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות אינוס ומעשה מגונה, והמתלוננת הייתה קטינה בת 17 וחצי בעת האירוע. המעצר הוארך בעבר והמשפט טרם הסתיים, כאשר נסתיימה פרשת ההגנה ונשמעו סיכומי המבקשת. בא-כוח המשיב הסכים להארכת המעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים בעבירות אינוס ומעשה מגונה בנסיבות של קטינה?

הלכות

  1. 1

    בשל סוג העבירות המיוחסות לנאשם ובהסכמת בא-כוחו, מוארך המעצר בתשעים ימים נוספים

    ״נוכח סוג העבירות בהן מואשם המשיב ובהסכמת בא-כוחו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • אינוס
  • מעשה מגונה
  • קטינה
  • ראיות לכאורה
  • סיכומי המבקשת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ 6267/02

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

העורר

ת :

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

אולג

(בן אברהם) אשורוב

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

החלטה

נגד המשיב הוגש ביום 8.8.01 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ועבירת מעשה מגונה לפי סעיף 347(א) בנסיבות סעיף 345 (א)(2) לחוק העונשין. עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

ביום 23.9.01 הורה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ר' אבידע) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת תוך שקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב. כמו כן, הדגיש בית המשפט את החומרה המיוחדת בעניין המשיב בקבעו כך:

"קיימת בענייננו חומרה נוספת על זו הקיימת בעבירות המיוחסות למשיב, וזאת לאור הנסיבות שבהן העבירות בוצעו. המתלוננת היתה בעת האירוע קטינה, כבת 17 וחצי. בעוד שהמשיב שהעסיק אותה הינו אדם כבן 48".

כעבור תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום טרם נסתיים משפטו של המשיב. ביום 16.4.02 האריך בית משפט זה (השופט א' א' לוי) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהסכמת בא-כוחו.

לפניי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בפעם השניה, בתשעים ימים נוספים, החל מיום 6.8.02. על-פי האמור בבקשה ביום 30.6.02 נסתיימה פרשת ההגנה, ונשמעו סיכומי המבקשת. בא-כוח המשיב ביקש להגיש סיכומים בכתב תוך חודש ימים, ונקבע מועד להכרעת הדין בתאריך 10.9.02. בדיון הסכים בא-כוח המשיב להארכת המעצר בשלושה חודשים.

נוכח סוג העבירות בהן מואשם המשיב ובהסכמת בא-כוחו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 6.8.02, או עד למתן פסק דין בת"פ 953/01, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ט באב התשס"ב

(28.7.2002)

ש ו פ ט

ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל סוג העבירות המיוחסות לנאשם ובהסכמת בא-כוחו, מוארך המעצר בתשעים ימים נוספים