בש"פ 6274/17 אלראזי זובידאת נ. מדינת ישראל

1.

הערר המונח בפניי עוסק בעיקרו בבקשה להורות למדינה להעביר לידי ההגנה את כלל חומרי החקירה שנאספו בתיק. בית המשפט המחוזי (ת"פ 37879-12-16, כבוד השופט י' בן חמו ) דחה את הבקשה האמורה, ומכאן הערר.

טענה מרכזית של הסניגוריה במסגרת הערר הינה כי אין מניעה שבית המשפט יורה לתביעה להעביר פעמיים – פעם לסניגוריה האחת, ופעם לסניגוריה המחליפה – את חומר החקירה. דא עקא, עיון בערר מעלה כי לא זאת הסוגיה האמיתית שמעלה הסניגור. דהיינו, אין מדובר במקרה בו סניגור אחד מסרב להעביר חומר לסניגור אחר, אלא לדברי הסניגור היום – החומר עבר לעיונם של מספר סניגורים והוא קיבל את החומר מהמשפחה.

אם זהו התרחיש העובדתי, משתמע כי הסניגור קיבל את החומר וקינן בליבו ספק האם החומר שנמצא בידו מהווה את מכלול חומר החקירה. ככל שהסניגור עומד על בקשתו, נראה כי בנסיבות המקרה הדבר הנכון יהיה כי יבחן את החומר המצוי בידו אל מול הרשימה שקיבל מהפרקליטות. היה ואין בידו רשימה, יעביר הוא לפרקליטות רשימה של החומר שבידו והפרקליטות תבחן אם על פי הרשימה נעדר חומר. נראה כי מסלולים אלה מועדפים אף על הפרקליטות, שכבר ארגנה את החומר לקראת שמיעת הראיות.

2.

פן אחר של הערר נסוב סביב הטענה שגם הסניגור הראשון לא קיבל את כל חומר החקירה הרלוונטי. ככל שהסניגור עומד על טענה זו, רשאי הוא להגיש בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. עולה כי התקיים דיון בעניין זה, וזוהי הדרך המתבקשת. הרי אף אם התביעה תמסור את כל חומר החקירה לידי הסניגור, לא יהיה בכך מענה לטענה זו. יצוינו דברי ערכאה קמא לפיהם "מצופה מבא כוחו הנוכחי של הנאשם כי ככל שחסרים לו חומרי חקירה כאלו ואחרים, מתוך השוואה עם רשימת חומרי החקירה שהוגשו, שיפרט איזה חומרים חסרים, וחזקה על המאשימה שהיא תמציא חומרים אלה גם בהנחה שלא נעשתה קודם לכן פנייה של ב"כ הקודם של הנאשם" (החלטה מתאריך 17.7.2017). עוד יצוין כי באת כוח המדינה בהליך ציינה את המובן מאליו כי הפרקליטות מוכנה לשתף פעולה עם הסניגור בעניין.

3.

סוף דבר – הסניגור ישקול, אפוא, את צעדיו ויפעל בהתאם. דין הערר להידחות.