בש"פ 6280/17 מדינת ישראל נ. דימטרי קדיוליץ

1.

מונחת בפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-90 יום נוספים החל מיום 22.8.2017, או עד למתן פסק דין בת"פ 57320-02-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם ביניהם.

כתב האישום מייחס למשיב, יחד עם שלושה נאשמים אחרים, עבירות רבות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). זו הינה העבירה המרכזית שבה מואשם המשיב, כאשר בנוסף לאישום האמור, הוא גם מואשם בעבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. היקף העבירות גדול במיוחד. על פי הנטען והוכח לכאורה, המשיב והנאשמים האחרים קשרו קשר גם עם גורמים עבריינים בחו"ל לשם ביצוע עבירות פשע וסחיטה באיומים של קשישים דוברי רוסית המתגוררים בישראל. המשיב הוא שעמד מלכתחילה בקשר עם העבריינים בחו"ל. התכנית כללה איסוף פרטים אישיים על קשישים, ניהול שיחות עמם בשפה הרוסית, והצגת מצג שווא. לפי המצג, המשיב והנאשמים האחרים התחזו לרופאים ולעורכי דין, וטענו טענת שווא לפיה אחד מקרובי משפחתם של הקשישים נפגע בתאונת דרכים, באופן שאינו מאפשר לו לדבר עם הקשישים, וכן כי הוא פגע באדם נוסף. בחלק מן המקרים נטען כי משפחתו של הנפגע בתאונת הדרכים חפצה להגיש תלונה במשטרה ולפתוח בתביעה אזרחית כנגד משפחת הקשישים. כדי למנוע זאת, המשיב והנאשמים האחרים דרשו מהקשישים למסור להם כסף מזומן. המדובר ב-85 מקרים בהם נמסרו למשיב ואחרים כספים – מעל למיליון ש"ח – וב-97 מקרים נוספים בהם לא נמסרו כספים, חרף הסחיטה.

2.

העבירה מצביעה על תחכום, תכנון וכיעור מצד המשיב והנאשמים האחרים. המסוכנות הנשקפת מן המשיב, לכאורה, הינה ברמה גבוהה. זאת, בין היתר, בשל ההחלטה למקד את המאמצים בקשישים חסרי ישע, שאינם בקיאים ברזי החברה, ולדרוש מהם סכומי כסף רבים באופן מיידי. מסוכנותו של המשיב מתחדדת גם נוכח עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות שונות, ובהן בעבירות אלימות, סמים ורכוש.

באשר לקצב התקדמות ההליך המשפטי – עד עתה התקיימו 9 דיוני הוכחות בהם נשמעו כ-20 עדי תביעה. התיק קבוע להמשך שמיעת ראיות בחמישה תאריכים בין אמצע ספטמבר ועד לראשית חודש נובמבר.

הסניגור הדגיש כי המשפט עודנו צפוי להימשך זמן רב מאוד. הוא תיאר את תרומת המשיב ליעילות המשפט משום שמופיעים בכתב האישום למעלה מ-370 עדי תביעה, והסניגוריה ויתרה על חקירה של 291 מהם. הסניגור גם ציין כי נאשם 1 בפרשה – שמהווה עד עיקרי מבחינת הגנתו של המשיב – טרם העיד. על כן, בדיוני ההוכחות הקבועים לתקופה הקרובה לא תסתיים פרשת התביעה. זאת, בניגוד לעמדה האופטימית יותר של המבקשת, לפיה בחמשת המועדים הקבועים בתקופת הארכה המבוקשת, פרשת התביעה תבוא לסיומה.

אכן, יש טעם בטענות הסניגוריה, אך יש לזכור כי חלק מהקשיים בניהול המשפט קשורים לאופי העבירות המיוחסות למשיב ולהיקפן הגדול. זו גם התשובה לדברי הסניגור כי עדים רבים לא התייצבו. הניסיון מלמד כי הקשישים המתלוננים, במיוחד בעבירות אלה, אינם תמיד ששים להעיד. נקודה זו, כאמור, נובעת אף היא ממהות התיק – סחיטה באיומים של קשישים מוחלשים. אף על פי כן, עדיין נדרש לתת את הדעת לא רק למסוכנות המשיב, אלא גם לקצב ניהול ההליך. בשקלול הכולל נראה כי המשפט מתקדם, והמסוכנות כה גבוהה ומטרידה, שהכף נוטה בבקשה זו לקבלת עמדת המדינה, ולהארכת מעצרו של המשיב. לעניין זה, לקחתי בחשבון את התסקיר השלילי בעניינו של המשיב ואת עברו הפלילי העשיר. כמובן, ככל שעוצמת המסוכנות גבוהה יותר, כך בכוחה לגבור גם על התקדמות חלקית בהליכים הפליליים.

לסיכום, נתוני העושה והמעשה שהוכח לכאורה, מבססים היטב את המסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה. ניתן לצפות כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ימשיך לתת עדיפות לשמיעת תיק זה, לנוכח מורכבותו והסתעפויותיו.

3.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך ב-90 יום נוספים החל מיום 22.8.2017, או עד למתן פסק דין בת"פ 57320-02-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם ביניהם.