בש"פ 6288/11 חוסיין מוחמד נ. מדינת ישראל

1.

לאחר שמיעת טיעונים ראשוניים של באי-כוח הצדדים, ובעקבות המלצת בית המשפט – הם הודיעו כי הגיעו ביניהם להסכמות כדלקמן:

א.

העורר מצהיר כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ואולם שומר על זכותו לכפור באישומים נגדו ולטעון כל טענה שימצא לנכון, לרבות טענה שלא הוא זה שנהג בטרקטורון בעת האירועים, מושא כתב האישום.

ב.

המשיבה מסכימה כי תינתן הוראה לעריכת תסקיר חלופת מעצר בתיק.

ג.

לאחר שיגיע תסקיר חלופת המעצר – יחזור הדיון לערכאה הדיונית ובגדר הדיון האמור, כל צד יוכל להעלות את טיעוניו לעניין האפשרות להורות כאן על חלופת מעצר.

המשיבה מדגישה כי בדיון כאמור ועל אף הסכמתה לעריכת תסקיר – היא תעמוד על טענתה שאין זה המקרה הראוי לשחרור לחלופת מעצר נוכח מסוכנותו של העורר, והעורר שומר על זכותו לטעון כי יש מקום לשחרורו לחלופת מעצר, היה ותסקיר חלופת המעצר ימליץ על כך.

2.

נוכח ההסכמות הנ"ל הנני מורה על עריכת תסקיר חלופת מעצר לעורר ולאחר קבלתו – על החזרת הדיון באפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר לבית המשפט המחוזי הנכבד בחיפה.

3.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין בהחזרת הדיון כאמור לעיל כדי לחוות דעה כלשהי מצד בית משפט זה לגוף ההחלטה באם לשחרר את העורר לחלופת מעצר. בעניין זה יחליט בית המשפט המחוזי הנכבד בחיפה, כטוב בעיניו, לאחר עיון במכלול החומר, בתסקיר חלופת המעצר ושמיעת הצדדים.

עוד יובהר כי בדיון כאמור זכויות וטענות שני הצדדים שמורות להם, ואולם הדיון יתקיים על בסיס ההצהרה שהעורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

4.

עד להחלטה אחרת – העורר יישאר במעצר.