פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 63/04
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
יוסי כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין
הפלילי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בב.ש. 21442/03 מיום 8.12.03
שניתנה על ידי סגן הנשיא י' פלפל
תאריך הישיבה: י"ג בטבת
התשס"ד (7.1.2004)
בשם העורר: עו"ד חיים
מקלר
בשם המשיבה: עו"ד מאיה
חדד-מילוא
החלטה
1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא י' פלפל) מיום 8/12/03, בב"ש 21442/03, אשר הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ז – 1996.
2.העורר מואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע – ת"פ 8244/03 – בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, שוד מזויין בחבורה והדחה בחקירה. העורר מואשם כי ביום 13.11.03 שדדו הוא ושניים נוספים – קריס רוסליאקוב ויהודה כהן (אחי העורר) – סוכן מכירות של חברת "עלית". רוסליאקוב נעצר, הודה במעשה ועניינו מתנהל בנפרד. אחי העורר לא אותר.
3.עיינתי בתיק החקירה ותמימה דעים אני עם הערכאה הראשונה כי ישנן ראיות לכאורה מספיקות לצורך מעצר עד סיום ההליכים. העדות המרכזית היא עדותו של השותף לעבירה. השותף נקב בפני חוקר בשמו של העורר שבפני. בעדותו הכתובה מסר שהעורר נכח במכונית בזמן שהוא (השותף) ויהודה כהן ביצעו את השוד כתוצאה מהחלטה ספונטנית. העורר לעומת זאת כופר לחלוטין בכך שהיה בזירת העבירה וטוען שהיה בביתו. עדות השותף הינה ראיה לכאורה. יש לה חיזוק בגרסתו של העורר שטען בחקירתו כי מפתחות הרכב היו ברשותו וברשותו בלבד. הסברים שונים שניתנו בדיעבד לעניין זה מקומם במשפט עצמו ולא בשלב זה. זאת ועוד: מעדות המתלונן עולה כי שניים החלו במלאכה ואחד הצטרף אליהם. בהעדר טענה בעדות השותף למעורבות של אדם נוסף נראה לכאורה שהמדובר הוא בעורר. מכל מקום ואף אם היה העורר במכונית הוא לכאורה בגדר מבצע עיקרי. יש איפוא די ראיות לכאורה.
4.אשר לעילת המעצר - לעורר עבר פלילי עשיר. התסקיר בעניינו שלילי. המעשה עצמו חמור. בנסיבות אלה אין הצדקה לשחרור בחלופת מעצר אפילו הייתי מניחה (ואין זו הנחתי) שתפקידו הצטמצם לנהג שבחבורה.
5. הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ג טבת, תשס"ד
(7.1.2004).
ש
ו פ ט ת