בש"פ 6301/17 יורם אזולאי נ. מדינת ישראל

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (מ"ת 40240-06-17, כבוד הנשיא א' טל ), לפיה הוחלט לעצור את העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום הוגש נגד העורר ושישה נאשמים נוספים, והוא מייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. כן מיוחס לעורר ולנאשמים אחרים עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ואילו חלק מהאחרים מואשמים גם בעבירות נוספות

שאינן רלוונטיות לענייננו. על פי עובדות כתב האישום, העורר והנאשמים האחרים קשרו קשר ליצור, להכין ולהפיק 84.6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנאביס. הנאשמים שכרו דירה לשם הקמת מעבדה לייבוש קנאביס. מספר שעות לאחר שכירת הדירה, העורר וחלק מהנאשמים האחרים הביאו אליה את הסם ארוז בשקים וכן ציוד לייבוש הסם ולהפצתו.

2.

מוסכם דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית נגד העורר. טענתו העיקרית של הסניגור הינה כי חלקו של העורר בקשר אינו מרכזי או דומיננטי. מעורבותו השתרעה על פני תקופה קצרה. ואולם, נראה כי יש לקבל את תשובת באת כוח המדינה לעניין – העורר היה מעורב בהובלת הסם לדירה ובמועד הרלוונטי הצטרף למעבדה כדי לעסוק בייצור סם. הוא אף נתפס יחד עם נאשמים אחרים כאשר הגיעה המשטרה למקום. תפיסה זו עצרה כנראה את פעילות המעבדה שהוקמה בדירה השכורה.

תשובה נוספת לטענת הסניגוריה בדבר חלקו היחסי של העורר בעובדות המתוארות בכתב האישום מצויה בכך שלכאורה הוא ביצע את העבירה, עת תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי בתיקים שונים בתחום הסם. תנאי אחד לתקופה של שישה חודשים והאחר לתקופה של ארבעה חודשים. התנאי האחרון נגזר על העורר כארבעה חודשים לפני מועד האירוע, וזאת בגין סיוע לאשתו לגדל סם מסוכן מסוג קנאביס בכמות של כקילוגרם בדירה בה התגוררו.

מבחן העושה והמעשה – על פי הראיות לכאורה ועברו של העורר – מלמד על מסוכנותו של העורר ותומך במסקנת בית המשפט המחוזי לפיה החלופה שהוצעה לא תשיג את המטרה. אכן, העורר הפגין לכאורה נכונות להשתתף בקשר מתוכנן היטב להפצת הסמים, ועונשים מרתיעים שנגזרו עליו לא הרתיעו אותו, אלא הוא כביכול היה אדיש להם. הקשר של העורר לעולם הסם בתקופה האחרונה הינו לכאורה ברור ועקבי.

3.

בהינתן הדרכים השונות שניתן לעבור עבירות סמים, קיים חשש להישנות ביצוע עבירות אם העורר ישוחרר ממעצר. הערר נדחה.