החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6302/99 מדינת ישראל נ. יעקב אליהו נזרי

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) בהליך פלילי תלוי ועומד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והאריך את מעצרו של נאשם בייבוא קוקאין בתשעים ימים נוספים, מאחר שמשפטו נתקע בשל המתנה לעדות שותפיו שמשפטם נפרד. נקבע כי סחבת הנאשמים האחרים אינה נזקפת לחובת המשיב, וכי החשש למסוכנות ולהימלטות משפיע על תנאי השחרור ולא על עצם המעצר. השחרור הותנה בתנאי מעצר בית מלא, ערבויות וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

העובדות

הנאשם הואשם ביבוא קוקאין במשקל של למעלה מ-24 ק"ג ובניסיון לייבא סם מסוכן. שני שותפיו לעבירות, שהם עדי התביעה המרכזיים, הואשמו בהליך נפרד וטרם הסתיים משפטם. המדינה ביקשה הארכת מעצר בתשעים ימים נוספים, והבקשה התקבלה בתנאי מעצר בית, ערבויות ואיסור יציאה מן הארץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של נאשם בייבוא סמים מסוכנים בתשעים ימים נוספים כאשר משפטו נתקע בשל עדים שמשפטם הנפרד טרם הסתיים?
  2. 2.האם עיכוב בהתקדמות המשפט שנגרם בשל סניגורי הנאשמים האחרים יכול להיזקף לחובת הנאשם המבקש להשתחרר?

הלכות

  1. 1

    סחבת מכוונת של נאשמים אחרים במשפטם אינה נזקפת לחובת הנאשם העצור, ולכן אין בה כדי להצדיק הארכת מעצרו

    ״גם בהנחה שהנאשמים האחרים - כפי שמעריך בא-כוח המדינה - נוקטים סחבת מכוונת במשפטם, אין לזקוף זאת לחובת המשיב.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסוכנות ולחש הימלטות מן הדין אינם מצדיקים לבדם השארת הנאשם במעצר, ויש להתחשב בהם בקביעת גובה הערובות ותנאי השחרור

    ״בסיכונים אלה אין כדי להוביל למסקנה כי מן ההכרח להשאיר את המשיב במעצר, אלא רק כדי להשפיע על קביעת גובה הערובות ותנאי השחרור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • הארכת מעצר
  • סחבת
  • עדי תביעה
  • מעצר בית
  • צו עיכוב יציאה מן הארץ
  • יבוא סם מסוכן
  • קוקאין
  • מסוכנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

6302/99 - א'

בפני:

כבוד השופט א' מצא

המבקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

יעקב

אליהו נזרי

בקשה

להארכת מעצר, לפי סעיף 62

לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-

בשם

המבקשת: עו"ד חובב ארצי

בשם

המשיב: עו"ד משה מרוז

ה ח ל ט ה

ביום 10.1.99 הואשם המשיב, לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ביבוא סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של יותר מ24- ק"ג, ובנסיון לייבא סם מסוכן. עם הגשת כתב האישום נגד המשיב הורה בית המשפט המחוזי לעוצרו עד תום בירור משפטו. משפטו של המשיב טרם הסתיים ולפניי בקשת המדינה להארכת מעצרו, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, בתשעים ימים נוספים מעבר לתשעה חודשים.

במשפטו של המשיב התקיימו מספר ישיבות, בגדרן השמיעה התביעה חלק מעדיה. עדיה הבאים של התביעה הם שני שותפיו לעבירות של המשיב, שהואשמו בהליך נפרד, וכל עוד לא יסתיים משפטם לא יהיה בידי התביעה להעידם נגד המשיב. דא עקא ששמיעת הראיות במשפטם של השניים החלה רק ביום 6.9.99, וישיבות נוספות במשפטם התקיימו בימים 9.9.99 ו5.10.99-. להמשך משפטם נקבעו מראש שלושה מועדים נוספים בחודש אוקטובר, ומשביקשה השופטת שלפניה מתברר המשפט (בסוף ישיבת 5.10.99), להועיד לבירור ישיבות נוספות, הודיעו סניגורי הנאשמים כי במועדים שהוצעו אינם פנויים להופיע במשפט. לנוכח עמדה זו כתבה השופטת בהחלטתה, שאילמלא סירבו הסניגורים להופיע במועדים הנוספים ייתכן וניתן היה לסיים את המשפט בחודש דצמבר, דבר הנראה לה (בשל סירובם) כ"משימה בלתי אפשרית". ספק, אפוא, אם משפטו של המשיב יוכל אף להתחדש לפני תום תשעים הימים הבאים; ואין צריך לומר שסיום משפטו, על-פי מצב הדברים הנוכחי, אינו נראה לעין.

בנסיבות אלו לא יהיה זה מן המידה להיענות לבקשה בדבר הארכת מעצרו של המשיב. אכן, גם בהנחה שהנאשמים האחרים - כפי שמעריך בא-כוח המדינה - נוקטים סחבת מכוונת במשפטם, אין לזקוף זאת לחובת המשיב. מסוכנותו של המשיב לביטחון הציבור אמנם נלמדת מחומרת העבירות בהן הוא מואשם, ולנוכח חומרת העונש הצפוי לו, אם יורשע בדינו, יש משקל מסוים גם לחשש כי ינסה להימלט מן הדין. בסיכונים אלה אין כדי להוביל למסקנה כי מן ההכרח להשאיר את המשיב במעצר, אלא רק כדי להשפיע על קביעת גובה הערובות ותנאי השחרור.

התוצאה הינה, אפוא, כי אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים שמניינם מיום 10.10.99. אך המשיב יוכל להשתחרר ממעצרו זה בתנאים הבאים:

(א) יפקיד ערבון במזומנים (או ערבות בנקאית) בסך 60.000- ש"ח, ערבויות שלו ושל אשתו בסך 100,000 ש"ח וערבות צד שלישי נוסף, להנחת דעתו של רשם בית המשפט המחוזי, בסך 150,000 ש"ח.

(ב) מעת שחרורו יימצא בתנאי "מעצר בית" מלא בתוך דירת-מגוריו, ברחוב בן-סרוק 10/32, ראשון-לציון, ולא יצא מפתח הדירה אלא לשם התייצבות בבית המשפט במועדים בהם יוזמן להמשך בירור משפטו.

(ג) המשיב, מעת שחרורו, יימנע מיצירת קשר ישיר או עקיף עם מי מעדי התביעה.

(ד) בערובות שתינתנה לשחרורו של המשיב ממעצר יצויין כי הן מיועדות להבטיח גם את קיום התנאים (ב) ו-(ג) הנ"ל. בכתבי הערבות עליהם

יחתמו יודיעו המשיב ואשתו על הסכמתם לכך שמשטרת ישראל תוכל לבקר בדירתם בכל יום ובכל שעה שתבחר לעשות כן במטרה לוודא שהמשיב מקיים את תנאי מעצר הבית.

(ה) מוצא בזה נגד המשיב צו עיכוב יציאה מן הארץ; ואם יש למשיב דרכון, עליו להפקידו בידי המשטרה לפני ביצוע השחרור בפועל.

ניתנה היום, כ"ז בתשרי תש"ס

(7.10.99).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99063020.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סחבת מכוונת של נאשמים אחרים במשפטם אינה נזקפת לחובת הנאשם העצור, ולכן אין בה כדי להצדיק הארכת מעצרו
  2. 2מסוכנות ולחש הימלטות מן הדין אינם מצדיקים לבדם השארת הנאשם במעצר, ויש להתחשב בהם בקביעת גובה הערובות ותנאי השחרור