בש"פ 6303/98 אמנון טסה נ. מדינת ישראל

1.העורר הואשם בבית משפט השלום בפתח-תקווה בעבירות של גניבת מכונית ופריצה למכונית ושוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.

2.העורר הפר פעמיים את התנאים וניתנה לו עוד אפשרות.

3.נושא הדיון כאן הפרת התנאים בפעם השלישית בכך שהעורר הלך לבנק לקחת כסף ובשל כך הופעל מעצר עד תום ההליכים.

בית המשפט, כמובן, היה רשאי בשל הפרת התנאים, לצוות על מעצר כאמור.

4.אך טענת בא-כוח העורר כי העורר, במצוקה של העדר אוכל לילדים בני 5, 8 ו12-, לא עמד תחת לחץ זה ורק נסע לבנק כדי להוציא את הגימלה מביטוח לאומי ולקנות אוכל לילדיו שאילולא כן היו מגיעים לחרפת רעב מאחר וכבר אזל האוכל בביתו, כשבלאו הכי הוא חי במצוקה כלכלית - נגעה ללבי והיא צריכה לנגוע בלב כל אחד, אם היא אמת.

5.אם אכן כך הדברים, ניראה לי שיש מקום, על אף שמדובר בהפרת התנאים ואף שאולי יכול היה לתת יפוי כח לאשתו או לאחרים להוציא את הכסף - אין מכים אדם, אם ילדיו רעבים ללחם וכל ההפרה היתה למנוע רק זאת.

6.אשר על כן יוחזר עניינו של העורר, חרף טענות בא-כוח המדינה, המוצדקות כשלעצמן, לבית משפט השלום בפתח-תקווה אשר ישמע ראיות, לא יאוחר מ7- ימים מהיום, בעניין זה.

7.אם יקבע בית המשפט שהאמור בסעיף 4 לעיל נכון - יבטל את המעצר ויקבע את אותם תנאי שחרור בערובה שעמדו עובר להפרה האמורה.

8.אם יקבע בית המשפט שלא כך פני הדברים - יעמוד צו המעצר בעינו.

9.לבקשת בא-כוח העורר יש לאפשר לעורר שיחות טלפון עם סניגורו ואשתו כדי להביא העדויות.