בש"פ 6306/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

מונח בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה, במסגרת בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, נדחה הדיון עד לתאריך 9.10.2013 לשם קבלת תסקיר, תוך המשך החזקתו של העורר במעצר.

הסנגור מלין נגד המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וזאת משני כיוונים: האחד

– עוצמת הראיות. על פי קו זה הסנגור אינו מתעלם מכך כי אחיו הקטין של העורר הפליל אותו, אבל לשיטתו אין לתת משקל רב להפללה זו. הטעמים לדבר הם השתלשלות החקירה, ובעיקר גילו של האח שהיה ביום ביצוע העבירה מתחת לגיל 15. זאת על רקע הטענה כי חוקרי המשטרה כיוונו את האח להפליל את העורר. השני – קיומו של קושי משפטי בהחלטת בית המשפט, מכיוון שהתשתית הראייתית היא עדות האח – השותף לעבירה - ושתיקת העורר בחקירה. אליבא דסניגור, בנסיבות העניין אין להעניק משקל רב לשתיקת העורר ולו מהטעם שהוא לא רצה להפליל את אחיו הקטין.

2.

המשוכה העיקרית שעומדת בפני הסנגור היא שבית המשפט טרם סיים מלאכתו, כלומר טרם ניתנה החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. לשם כך התבקש תסקיר.

הסנגור לא התעלם מהשלב בו הגיש את הבקשה, אך טען שהפסיקה קבעה שיש לשקול את מצבו של העורר גם עד קבלת תסקיר, זאת במיוחד לאחר שנקבע כי התסקיר יינתן בתוך מספר שבועות.

דעתי היא כי במסגרת ההחלטה המנומקת והמפורטת של בית המשפט המחוזי, הונחה תשתית דיה – כפי שתואר לעיל - כדי להצדיק את המשך מעצרו של העורר עד לקבלת תסקיר. לנוכח מסקנה זו, ובנסיבות העניין, אין מקום בשלב הנוכחי להידרש לסוגיית הראיות לכאורה כאילו בית המשפט הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בל נשכח כי סוגיה זו איננה עומדת לבדה בטענות הסנגור, וניתן יהיה לשקלל מרכיב זה בשיקולי בית המשפט לאחר מתן ההחלטה הסופית. נכון הוא שהדיון נדחה לתקופה לא קצרה, אך הואיל ועניין זה נובע כנראה מכך שחגי ישראל חלו בתקופה זו – אין מקום להתערב בכך.

3.

הערר נדחה. עם זאת אין בכך כדי למנוע מהסנגור להעלות את טענתו בדבר העדר קיומן של ראיות לכאורה לאחר מתן החלטת בית המשפט בבקשה למעצר עד תום ההליכים. כמובן, אין בכך כדי להביע עמדה בעניין.