בש"פ 6322/02 מדינת ישראל נ. גולן אוחיון

נגד המשיב הוגש ביום 3.8.01 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ובו יוחסו למשיב ארבעה אישומים ובהם עבירות בנשק שלא כדין, הנחת חומר נפיץ, נסיון להנחת חומר נפיץ, שידול להדחה בחקירה ואיומים. לפי המפורט באישום הראשון, בחודש מאי 2001, או בסמוך לכך, רכש המשיב 8 רימוני רסס צהליים והחזיק אותם בלא רשות. לפי המפורט באישום השני, במהלך חודש יוני 2001, ניסה לשדל את אהרון חיון (להלן: חיון) לפגוע בסימו ביטון (להלן: ביטון) עמו היה מסוכסך על רקע סמים. ביום 5.6.01 הורה המשיב לחיון להשליך רימון רסס לעבר רכבו של ביטון. המשיב הסביר לחיון כיצד מפעילים את הרימון. ביום 6.6.01 השליך חיון את הרימון לעבר רכבה של חברתו של ביטון, וגרם נזקים כבדים לרכב הנ"ל ולרכבים אחרים. לפי המפורט באישום השלישי, בתאריך 20.6.01 נעצר המשיב בחשד לביצוע עבירת איומים כנגד שכנו. המשיב התקשר ממקום מעצרו לאשתו וגיסו, ושידל אותם להשפיע על שכנו לחזור בו מתלונתו במשטרה. בנוסף, התקשר לחיון ואמר לו שאדם אחר יתקשר אליו, ויש "לטפל" בשכן האמור. כעבור זמן התקשר יצחק אמסלם לחיון, וניסה לשדלו להשליך רימון לביתו של השכן, אך חיון סרב. לפי המפורט באישום הרביעי, אשת המשיב רכשה רהיטים בחנות באשדוד, ולאחר מכן ביקשה לבטל את העיסקה. נאמר לה כי תידרש לשלם פיצוי כספי בגין ביטול העסקה. המשיב התקשר לעסק, ואיים על עובדת העסק, בין היתר במילים: "לא נשלם שום קנס. אתם תשלמו קנס, או שאני ישרוף לך את כל המקום, את כל המקום אני ישרוף לכם. הבנת? אני ישרוף, אם הוא חושב לקחת, תגידי לו ככה, אני יטפל בו". עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

ביום 16.8.01 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט ח' עמר) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בהסכמת בא-כוחו. כעבור תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום טרם נסתיים משפטו של המשיב, וזאת עקב תחלופה בייצוגו של המשיב. ביום 19.4.02 האריך בית משפט זה (השופט א' א' לוי) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהסכמת בא-כוחו.

לפניי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בפעם השניה, בתשעים ימים נוספים, החל מיום 31.7.02. על-פי האמור בבקשה ביום 7.7.02 הייתה אמורה להתחיל פרשת התביעה. בא-כוח המשיב הגיש בקשת דחייה, וביקש לקבוע במועד האמור ישיבת תזכורת. בדיון הסכים בא-כוח המשיב לשתי הארכות מעצר נוספות, והמשך הדיון נקבע לישיבת תזכורת ביום 10.9.02, ולהוכחות ביום 22.10.02.

נוכח סוג העבירות בהן מואשם המשיב ובהסכמת בא-כוחו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 31.7.02, או עד למתן פסק דין בת"פ 951/01, לפי המוקדם.