פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
6345/01
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר
:
נעים
אלי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ע
רר על החל
טת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 13.8.01 בתיק ב"ש 91991/01 שניתנה על ידי כבוד השופט נ'
עמית
תאריך
הישיבה: כ"ד באב התשס"א (13.8.2001)
בשם
העורר: עו"ד חיים כפיר
בשם
המשיבה: עו"ד אלי שוורץ
החלטה
1.לפני "תיק התגוששות" סרק. הייתי אומרת התגוששות בענין וירטואלי. מקובל על המדינה שהיה נכון להחליט בערר היום ולא לדחות את הדיון עד מחר, עם הגשת הבקשה למעצר עד סיום ההליכים. כשזו נקודת המוצא - בפני שלוש אופציות: לדון בערר עתה, במקום בית המשפט המחוזי, להורות לבית המשפט המחוזי לקיים דיון עוד הלילה (ראה בש"פ 4541/01 (לא פורסם)); להורות על שחרור העורר בערובה.
2 שחרור העורר בערובה, הוא שחרור נורמטיבי להבדיל משחרור פיזי, שהרי העורר הינו אסיר בענין אחר. איני רואה בנסיבות אלה מקום לדון בערר במקום בית המשפט המחוזי. עוד איני רואה הצדקה להורות לבית המשפט המחוזי בשעה זו (19:17) לקיים דיון עוד הלילה. שום נזק לא ייגרם אם ישוחרר העורר בערובה כששחרורו הינו נורמטיבי בלבד.
3.פתחתי ואמרתי שבפני "התגוששות". ה"התגוששות" היא בשאלת "הסטטוס" בו יגיע העורר מחר לבית המשפט: כמשוחרר בערובה, או אסיר בענין אחר. כדי להסיר כל ספק, אני מבהירה, כי שחרורו בערובה של העורר עליו אני מורה, אין משמעותו, שלגוף הענין ראוי היה לשחררו בערובה, אין גם משמעות שלא ראוי היה לשחררו בערובה., אילו נדון הערר לגופו. כל כולו של השחרור הוא מטעם טכני-פורמלי, שהערר היה צריך להיות נדון היום ולא נדון. לשחרור הנורמטיבי אין ולא צריכה להיות השלכה לכאן או לכאן בשאלת המעצר עד סיום ההליכים. כמו בכל בקשת מעצר, לבית המשפט שמורות גם מלוא סמכויותיו בענין "מעצר ביניים", והדברים ידועים.
4.אשר על כן, אני מחליטה לשחרר את העורר בערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח. הוא ישוחרר ממעצרו אלא אם הוא עצור או אסור בענין אחר.
5.לאחר הדפסת ההחלטה מחר, תישלח ההחלטה בפקסימיליה, לבאי-כוח הצדדים.
ניתנה
היום, כ"ד באב התשס"א (13.8.2001).
ש
ו פ ט ת