בש"פ 6349/99 דוד אפלבאום נ. קלודין הרוש

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינה כב' הרשמת מ' אגמון, אשר דחתה ביום 15.10.98 את הערעור שהגיש המבקש (ע"א 1382/98) מחמת אי הפקדת ערבון ואשר דחתה ביום 17.11.98 את בקשת המבקש לבטל פסק דין זה.

1.לטענת המבקש, למד על החלטת כב' הרשמת מ' אגמון מיום 17.11.98, בעת שקיבל החלטה אחרת של בית המשפט בע"א 1288/98, שהוגש על ידי המשיבה. לטענתו נשרף משרדו של בא כוחו במהלך שנת 1999 וכתוצאה מכך לא עקב אחר גורל בקשתו לביטול פסק דינה של הרשמת. המבקש מוסיף, כי סיכוייו לגוף הערעור טובים וכי ייגרם לו עוול כבד אם לא יישמע ערעורו.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא הציג המבקש כל טעם מיוחד המצדיק את איחורו הניכר: פסק הדין ניתן ב - 15.10.98. עמדו לרשותו ארבעים וחמישה ימים לערער עליו. הוא אינו מציין מתי התרחשה השריפה הנטענת במשרד בא כוחו ומה זיקתה לאיחור בהגשת הערעור. הוא אינו מציין גם מדוע השתהה בהגשת בקשה זו גם לאחר קבלת ההחלטה בתיק ע"א 1288/98 (החלטה אותה קיבל ב- 19.8.99).

3.דין הבקשה להידחות. האיחור נשוא הבקשה שבפני מצטרף לבקשה לפטור מערבון, אשר נטען כי הוגשה ואשר לא נמצאה בתיקי בית המשפט ולסיכומי המשיב שלא הוגשו במועדם בע"א 1288/98. דומה היה, כי המבקש שנכווה באי הפקדת ערבון במועד ינהג יתר זהירות בהמשך דרכו בתיק - ולא כך היה. לא מצאתי בבקשה שבפני טעם (רגיל או מיוחד) למתן ארכה (בת כתשעה חודשים) למבקש להשלים את אשר החסיר עד כה. ניתן היה להניח, כי בא כוחו של המבקש ישקוד על המעקב אחר ההכרעה בבקשתו לביטול פסק הדין. אין בפנינו הסבר של ממש למחדלו בעניין זה. אין בבקשה ובתצהיר גם פירוט עובדתי הנוגע לעיתויה של השריפה הנטענת במשרדו של בא כוחו של המבקש ולזיקתה לבקשה שבפני (לא למותר לציין, כי התצהיר התומך בבקשה הוא של מתמחה שאינו מציין מתי החל לעבוד במשרדו של בא כוחו של המבקש ולאילו מן המאורעות המתוארים בתצהיר היה עד, כי אישורו של בא כוח המבקש על התצהיר מתייחס למצהיר אחר, וכי התצהיר נחתם, על פי האמור בו, ביום 30.8.99, בעוד שהבקשה התקבלה בבית משפט זה ביום 23.9.99). בנסיבות אלו, ובהיעדר ראייה לסתור, מתבקשת המסקנה, כי האיחור הרב בהגשת הערעור (ובצידו האיחור בהגשת הבקשה שבפני, אף אם נקבל את גירסת המבקש, כי רק סמוך ל - 19.8.99 נודע לו דבר דחיית בקשתו לביטול פסק הדין) רובץ לפתחו של המבקש (או בא כוחו) וככזה אינו מצדיק מתן הארכת מועד (והשוו: ע"א 532/85, ברנר

נגד וולקן , פד"י מ(2) 418; רע"א 2606/94, סגל נגד עזבון המנוח רוזנברג ז"ל , לא פורסם; רע"א 4564/94, יהודה בן יעקב סלמה

נגד יהודה בן יום טוב סלמה , לא פורסם).

הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נדחית איפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 600 ש"ח.