בש"פ 6363/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (מ"ת 12307-01-17, כבוד השופטת ד' מרשק מרום ), לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בעניין מעצרו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד העורר הוגש כתב אישום בגין עבירה של ביצוע מעשה מגונה בבת משפחה – בתו ילידת 2004 – בין השנים 2015-2016 (ריבוי מקרים), ובגין עבירה של התעללות בקטין על ידי אחראי (ריבוי מקרים) – כנגד הבת האמורה ושישה מילדיו הנוספים. כן הואשם בתקיפת בת זוגו בנסיבות מחמירות, ובתקיפת קטין על ידי אחראי.

הסניגור טען כי חלפו חמישה חודשים ממועד הגשת התסקיר האחרון וכי מרשו מצוי במעצר מזה כ-8 חודשים. בהתאם, הואיל והציע חלופה רחוקה ממקום מגוריהם של אשתו וילדיו, יש מקום להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, תוך מתן הוראה להזמנת תסקיר. באת כוח המדינה מתנגדת לכך. יובהר כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2.

לכאורה, המסוכנות הנשקפת מן העורר רבה היא. תסקיר המעצר הקודם שלל את החלופות שהוצעו. על פי הערכת שירות המבחן, הפרמטרים הרלוונטיים מצביעים על רמת סיכון גבוהה בדבר הישנות ההתנהגות המינית, הפוגענית והכוחנית בסביבתו המשפחתית. צוין כי ברקע, צריכת אלכוהול על ידי העורר. בנסיבות אלה, לא מצאתי טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה אף החלופה החדשה אינה ראויה. ריחוק גיאוגרפי איננו הופך כל חלופה למתאימה. בהינתן הנסיבות – לרבות התסקיר הקודם שהוגש, על תוכנו – לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ואף לא נראה שיש הצדקה להחזרת העניין לקבלת תסקיר נוסף.

3.

הערר נדחה.