בש"פ 6366/16 מדינת ישראל נ. סאלח אבו גאנם

מונחת בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של משיב 3 בבקשה המקורית, החל מיום 03.09.2016 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23930-12-14 בבית המשפט המחוזי מרכז לפי המוקדם ביניהם. מלכתחילה הוגשה בקשה זו כנגד 4 משיבים, אך יתר המשיבים הסכימו לבקשה בלא דיון.

1.המשיב הואשם בעבירות רצח, נשיאת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ואיומים. על פי עובדות כתב האישום, משיב 3, היה נשוי לבוסנייה אבו גאנם (להלן: בוסנייה). בשל אורחות חייה העצמאיים, ובשל חששו כי היא אינה שומרת לו אמונים, קשר משיב 3 קשר עם אחרים לרצוח את בוסנייה. בתכנון מוקדם, נסע משיב 3 יחד עם אחרים ברכב כאשר הם מצוידים באקדח. בשעה שהם פגשו ברכבה של בוסנייה, ניצב רכבם כנגד רכבה של בוסנייה ונורו ממנו מספר יריות. כתוצאה מהירי נפגעה בוסנייה באופן אנוש והובהלה לבית החולים שם נקבע מותה.

2.נבחן את הבקשה על פי השיקולים המחייבים בבקשה מעין זו – מסוכנות המשיב וקצב המשפט. באשר לרכיב המסוכנות די לומר שלכאורה מדובר במקרה רצח חמור ומתוכנן היטב. באשר לקצב המשפט, זוהי בקשת הארכה חמישית. עד כה התקיימו 17 ישיבות בהן נשמעו שתי עדות תביעה מרכזיות ובסך הכל נשמעו 23 עדי תביעה. צודק הסניגור כי עדים רבים טרם נשמעו וכעת התיק קבוע לתזכורת לחודש ספטמבר. אולם עולה כי הצדדים ניסו – ועדין מנסים – להגיע להסדר במטרה לסיים את התיק בהסכמה עד למועד הישיבה.

באיזון הכולל, בבחינת הבקשה על פי השיקולים של מסוכנות וקצב ניהול המשפט הכף נוטה להמשך מעצרו של המשיב. לכך יש להוסיף שהיה ויתברר כי התיק אינו מסתיים בהסכמת הצדדים, על בית המשפט לקבוע תאריכים נוספים בהקדם.

3.סוף דבר הנני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של משיב 3, החל מיום 03.09.2016 ב-90 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23930-12-14 בבית המשפט המחוזי מרכז לפי המוקדם ביניהם.