בש"פ 6367/08 עיסא נאדר נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (מפי כב' ס' הנשיאה ז' כספי, השופט מ' פינקלשטיין והשופט ב' ארנון) מיום 20.5.08. במסגרת פסק דין זה, נדחה ערעורו של המבקש על גזר-דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה (מפי כב' השופטת נ' דסקין) מיום 14.1.08, למעט לעניין הפסילה בפועל של רישיון הנהיגה של המבקש, ונקבע כי שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

2.

הבקשה שלפני הוגשה ביום 17.7.08 . בבקשה זו, טען המבקש כי "טעות אומללה" במשרד בא כוחו היא שהובילה לאיחורו האמור. לאחר שהודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה, הן בשל חוסר הפירוט שבה, והן בשל סיכוייה הנמוכים להתקבל, הגיש ב"כ המבקש הודעה נוספת, בה הוא טוען כי אותה טעות נגרמה בשל עזיבתו הפתאומית של עורך הדין הממונה על תיק זה, מבלי שהלה יידע את בא כוח המבקש כי לא הגיש את בקשת רשות הערעור. גם לאחר הודעה זו, טוענת המשיבה כי הבקשה חסרה את הפירוט הנדרש על מנת לקבוע כי אין המדובר ברשלנות עורך דינו של המבקש, וכי בנסיבות אלו אין מקום להיענות לה. בהחלטתי מיום 8.9.08 אפשרתי לבא כוח המבקש להתייחס להודעת המשיבה, אולם עד מועד זה התייחסותו לא נתקבלה.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני, שוכנעתי כי אכן דין הבקשה להארכת מועד, להידחות. אמנם הדין אינו דורש קיומו של "טעם מיוחד" לשם הארכת מועד בדין הפלילי (ראו סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982), ואף יש ליתן משקל בנוסף גם למעמדו היחסי של המבקש ולסוג ההליך בו מדובר. גם משך האיחור במקשה זה אינו – יחסית – משמעותי. אולם, גם במסגרת שיקולים אלו ועל יסודם, נדרש המבקש להראות כי קיימת עילה המצדיקה את האיחור בהגשת הבקשה, כמו גם כי סיכויו בהליך טובים.

המדובר בבקשת רשות ערעור על חומרת העונש ב"גלגול שלישי". סיכויי ההליך אינם טובים אפוא, אם בשים לב לכלל לפיו אין מתערבים בקביעות מעין אלו בהליך שכזה, ואם לאור נימוקיו של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין במקרה שלפני. יתר על כן, לב"כ המבקש ניתנו מספר הזדמנויות להבהיר כראוי את הנסיבות שהובילו לאיחור, אולם הבהרה כאמור לא באה, ובמובן זה לא עמד המבקש בנטל המוטל עליו.

4.

התוצאה היא אפוא כי הבקשה נדחית.