בש"פ 6368/10 מדינת ישראל נ. דאהש אבו סולח אבו צולב

1.

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בעניינו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, גניבת רכב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד ברכב והחזקת סם. על פי כתב האישום, המשיב, שלו מעולם לא הונפק רישיון נהיגה, גנב רכב שחנה ברחוב שלמה המלך בקריית גת. עד ראייה שהבחין בכך הזעיק את המשטרה, ועקב כך הקימה המשטרה מחסום במטרה לעצור את המשיב. המשיב התקרב עם הרכב הגנוב אל המחסום, וכאשר הבחין בו – ביצע פניית פרסה והחל לנסוע במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה. מספר שוטרים החלו במרדף אחרי המשיב, בעודו ממשיך בנסיעה פרועה, תוך תמרון בין הנתיבים ובין כלי הרכב שנסעו בכביש. לאחר מספר דקות, לפי כתב האישום, האט המשיב את נסיעתו, קפץ מהרכב והשאיר את הרכב להתדרדר כנגד כיוון התנועה. המשיב נמלט אל עבר שיחים שהיו בצד הכביש, עד שנתפס על ידי השוטרים. בחיפוש על גופו התגלו אריזות ובהן סם מסוג חשיש.

2.

עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים; בית המשפט קיבל את הבקשה. ערר על ההחלטה שהגיש המשיב לבית המשפט העליון – נדחה (כב' השופט ס' ג'ובראן ). בית המשפט סבר כי העבירות החמורות המיוחסות למשיב מעידות על מסוכנותו הרבה, וכן כי לא קיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות את שחרורו של המשיב לחלופות מעצר. לאחר תשעה חודשים, ביום 06.06.2010 הורה בית המשפט (כב' השופט ס' ג'ובראן ) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 17.06.2010, או עד למתן פסק דין בעניינו.

3.

עתה מתבקשת הארכת מעצר נוספת של תשעים ימים. המבקשת טוענת כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב מצדיקה את החזקתו במעצר. כמו כן מצביעה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב, המלמד לטענתה על כך שלא ניתן לתת במשיב אמון ולשחררו לחלופת מעצר. עוד טוענת המבקשת כי משפטו של המשיב קרוב לסיומו, שמיעת הראיות הסתיימה והתיק קבוע לסיכומים במועד קרוב. ההליך בעניינו של המשיב אמור היה להסתיים כבר לפני כשלושה חודשים, אולם בשל תקלות חוזרות בהגשת הסיכומים – הן מצד המבקשת, הן מצד המשיב – טרם התקבלה הכרעת הדין בעניינו של המשיב. בא כוח המשיב טוען כי חלוף הזמן והתמשכות ההליכים מצדיקים לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולשלבו בקהילה טיפולית.

4.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. על התקלות בניהול ההליך בבית המשפט המחוזי יש להצר. שמיעת הראיות בתיק הסתיימה זה מכבר, ויש לקוות כי יעלה בידיהם של המבקשת ושל המשיב לסיים את שלבי הדיון האחרונים בעניינו במועד קרוב, וכך למנוע את הצורך בהחזקתו של המשיב במעצר נוסף. עם זאת, העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות ומלמדות על מסוכנותו הרבה. עברו הפלילי העשיר של המשיב מצביע אף הוא על הסכנה הנובעת משחרורו ממעצר. כמו כן, אין חולק על כך שכנגד המשיב ישנן ראיות לכאורה המעידות על ביצוע העבירות המיוחסות לו. לא מצאתי מקום, בנסיבות אלו, לשחרר את המשיב לחלופות מעצר.

על-כן דין הבקשה להתקבל. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים, החל מיום 15.09.2010, או עד למתן פסק דין בת"פ 8236/09 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.