פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 637/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יהונתן סבן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על מעצר - ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ב"ש
2143/04 שניתנה ביום 29.12.04 על ידי כבוד השופט א' ואגו
תאריך הישיבה:
י"ד בשבט תשס"ה (24.1.2005)
בשם המבקש:
עו"ד דפנה זק
בשם המשיבה:
עו"ד גלי פילובסקי
החלטה
א.כנגד העורר הוגש כתב אישום, ובו מתוארת פרשה שבה נסע כנטען למקום מסתור אשר בו הוחבא שק בן 4.4 ק"ג סם (קנבוס) ונטלו, ולאחר מכן, משהבחין בשוטרים הדולקים אחריו, החל בנסיעה פרועה ומהירה ברחובות באר שבע, תוך אי ציות לתמרורים, גרימה לכלי רכב הבאים מולו לבלום בפתאומיות, ופגיעה ברכב שבא מולו. אחר כך נאלצו הולכי רגל לברוח מנתיבו, כדי שלא להיפגע. התפתח מרדף על ידי ניידות משטרה, שבסופו עצר את כלי הרכב וניסה לברוח. משניסה שוטר לעצרו, תקף את השוטר. העבירות שיוחסו לעורר הן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
ב.אין מחלוקת של ממש באשר לראיות לכאורה, ובאשר לעילת המעצר - המסוכנות. המחלוקת היא בשאלה היש מקום לחלופת מעצר.
ג.לעורר עבר פלילי מן השנה האחרונה, כפי שיתואר להלן, ובו הוטלו עליו, בעקבות הרשעה בעבירות חמורות, שישה חודשי עבודות שירות בנוסף למאסר על תנאי לשנה, פיצוי למתלונן וקנס. העבירות שבהן הורשע כללו שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סכין שלא למטרה כשרה. הוא הורשע על פי הודאתו, בהסדר טיעון, ובגזר הדין נהג בו בית המשפט המחוזי במידת הרחמים, משהתרשם מתסקיר שירות המבחן, מגילו הצעיר - בן 19 כיום - מעברו הנקי ומחרטה שהביע.
ד.בהליך הנוכחי עיין בית המשפט המחוזי בתסקיר שירות המבחן, אשר איבחן מסוכנות של העורר אך המליץ בכל זאת על מעצר בית בבית הוריו ובפיקוח אביו; בית המשפט לא קיבל את ההמלצה, וסבר כי החלופה אין די בה, וראיה לדבר, כי לעבודות השירות יצא העורר מבית הוריו והרשעתו הקודמת לא הרתיעתהו. נוכח זאת, ובשל מהות העבירות, ובעיקר החזקת הסם בכמות מסחרית, החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים.
ה.(1) בערר טענה באת כוח העורר באשר לגילו הצעיר, ולכך שיש מקום ליתן אמון בחלופת המעצר בבית ההורים. אף אם לשיטתה אין העורר בלתי מסוכן, סבורה היא כי האיזון הראוי מצדיק שלא להותירו במעצר על תנאיו הקשים, אלא לשלחו למעצר בית.
(2) באת כוח המדינה הדגישה את העובדה שבעת היותו אסיר עבודות שירות שמאסר על תנאי מרחף מעליו, הפגין העורר זלזול בוטה בחוק, סיכן עוברי אורח וגם נקט באלימות.
ו.עיינתי בראיות התביעה שבתיק. הן מתארות לכאורה פרשיה חמורה, הן בהקשר לסמים, הן בהקשר להתנהגותו כלפי הציבור ואנשי המשטרה, לרבות התנגדות למעצר, וכפי שציינה באת כוח המדינה אף עולה "התפארות" מצידו, בשיחה שהוקלטה עם חשוד אחר, בקשר לדרך שבה נהג את מכוניתו בעת המרדף.
ז.אין בידי להעתר לערר. כבר ציינתי את הסתבכותו של העורר בעבירות בשנה האחרונה. בעיצומו של ביצוען של עבודות השירות שהטיל עליו, במידת רחמים מרובה, בית המשפט המחוזי הוסיף העורר לעבור עבירות המפגינות כשלעצמן מסוכנות ניכרת. אין מקום עתה, גם לא בשלב מעצר, לאותו יחס של אמון שניתן בעורר בעבר; הוא הפר אמון זה לכאורה באורח חמור. השילוב בין המסוכנות שנתגלתה לכאורה בעבירה הנוכחית, עם ההרשעה בשוד זה לא כבר - אינו מאפשר הידרשות לחלופת מעצר. לא אוכל, כאמור, להעתר לערר.
ניתנה היום, י"ד
בשבט תשס"ה (24.1.2005).
ש ו פ ט