בש"פ 6375/00 יומטוב צליח נ. מדינת ישראל

שני העוררים עומדים לדין לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הצתה והיזק בזדון. עבירות אלה יוחסו להם בשל חלקם בהצתת בית הכנסת הקונסרווטיווי "יער רמות" בירושלים. בכתב האישום נטען כי במוצאי שבת 24.6.2000, עם תום התפילה בבית הכנסת האורתודוקסי "מצפה אריה" בשכונה, קשרו העוררים ביחד עם אדם שלישי, משה ירחי, להצית את בית הכנסת הקונסרווטיווי. סמוך אחר כך יצאו לביצוע התכנית הפלילית. שני העוררים ביצעו את מעשה ההצתה בפועל, בעוד ירחי ניצב בקרבת מקום ואיננו משתתף בעשייה גופה.

האשמתם של העוררים מבוססת, בעיקרו של דבר, על התוודותו בחקירה של משה ירחי. ירחי הועמד לדין בכתב אישום נפרד, על מנת שלאחר סיום משפטו יובא כעד תביעה במשפטם של העוררים.

עם הגשת כתבי האישום ביקשה המאשימה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של העוררים ושל ירחי עד לתום בירור המשפט. בית המשפט המחוזי ראה מקום להבחין בין העוררים לבין ירחי: הוא נעתר לבקשת המאשימה בכל הנוגע למעצרם של העוררים, בעוד שאת ירחי הורה לשחרר בערובה ובתנאים מגבילים. בנמקו הבחנה זו עמד בית המשפט על עברם הפלילי המכביד של העוררים ועל היותם יוזמי ההצתה ומבצעיה, וכן על החשש שאם ישוחררו עלולים הם לפגוע בירחי או להדיחו בעדות. ביחס לירחי צויין, כי לאור שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה וחלקו הפאסיווי בביצוע העבירות, ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

לפניי ערר על ההחלטה להורות על מעצרם של העוררים. בטיעונו לפניי התמקד הסניגור בקביעת בית המשפט המחוזי, שלאישום מצויות ראיות מספיקות לכאורה. הסניגור הרחיב במובאות מחומר החקירה, הצביע על סתירות ופירכות לרוב בהודעות השונות שנגבו מפיו של ירחי וכן על כך שגירסת ירחי אינה מתיישבת עם הודעותיהם של שני עדי ראייה שהבחינו במבצעי הפשע סמוך לאחר המעשה ומסרו למשטרה את תיאורי המעורבים.

נטלתי את חומר הראיות לעיון. אני סבור כי בחומר המצוי יש משום ראיות לכאורה לביסוס אשמתם של העוררים. עם זאת נראה לי, כי החומר המצוי איננו בעוצמה המצדיקה את מעצרם עד לתום בירור המשפט. ירחי אכן מסר גירסאות שבחלקן אינן מתיישבות זו עם זו, ובהיותו העד העיקרי מטעם התביעה יש לדבר משמעות. יתר על כן: בעוד שלפי גירסת ירחי לא נכנס בעצמו לתחומי בית הכנסת, אלא המתין לעוררים בריחוק מסויים, הרי שלפי גירסת עד הראייה עמוס עשת (עובר אורח שהזדמן למקום) סמוך לאחר ההצתה יצאו משטח בית הכנסת שלושה בחורים ונמלטו מהמקום. יצויין שהתיאור של הבחורים שנמסר על-ידי עשת איננו הולם את מראם ואת גיליהם של העוררים. על כל פנים ברור שאם גירסת ירחי היא נכונה, היינו שהעוררים הם שביצעו את מעשה הפשע, כי אז מתחייב מגירסת עשת כי גם ירחי עצמו השתתף בפועל במעשה. בנסיבות אלו עומדת לעוררים גם טענת אפלייה.

נראה לי שבנסיבות אלה מן הראוי לשקול את שחרורם של העוררים בערובה ובתנאים מגבילים, שיהיה בהם כדי למתן את חששו של בית המשפט המחוזי מפני שיבוש מהלכי המשפט.

הערר מתקבל במובן זה שההליך מוחזר לבית המשפט המחוזי לבדיקת חלופות אפשריות ומתן החלטה חדשה. עד למתן החלטה כאמור יישארו העוררים במעצר.