בש"פ 6385/98 מדינת ישראל נ. עודה אלעביד

זו בקשתה השניה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעת החודשים הראשונים.

נגד המשיב הוגש בבית המשפטי המחוזי בבאר שבע כתב אישום שמייחס לו עבירות של אינוס, מעשה מגונה והדחה בחקירה באישום אחד ואישום נוסף של אינוס. מדובר בסידרה של עבירות שנעברו לפי הנטען בשנים 1990-1987, ובעבירה נוספת שנעברה בשנת 1992.

המשיב נעצר עד תום ההליכים עם הגשת כתב האישום, וזאת ב- 24.12.97. החלטה זו אושרה בערר שהוגש עליה. המשפט לא הסתיים תוך תשעת החודשים. בספטמבר 1998 הוגשה בקשת המדינה לבית משפט זה להאריך את המעצר ב3- חודשים נוספים. כבוד השופטת ביניש

דנה בבקשה וציוותה על הארכת המעצר ב45- ימים נוספים מיום 8.9.98, ומקריאת ההחלטה ברור ששופטת העריכה בזמן כתיבתה שתוך הזמן הזה יסתיים הדיון בפסק דין. הדיון לא הסתיים בפסק דין ועו"ד סלע הסביר את השתלשלות המאורעות, שבחלקם הם תקלות של ממש ובחלקם תקלות מיותרות שגרמו מדי פעם לעיכוב ולדחיה . בסופו של דבר התיק נקבע לסכומים ליום 14.9.1998 ומר סלע היה משוכנע שבאותו יום ישמעו את סכומי שני בעלי הדין והתיק יסתיים תוך הזמן שהעריכה כבוד השופטת ביניש בעת

שנתנה את הצו להארכת המעצר.

התביעה סיימה. ממה שניתן לדלות מתוך פרוטוקול בית המשפט המחוזי הוא צו לאקוני קצר בהאי לישנא :

" לשמיעת סכומיו של עו"ד סלע ב- 13.10.98 שעה 11:30 ".

הרושם המתקבל מקריאת ההחלטה הוא שבית המשפט באותו זמן לא היה ער לכך שהמועד שנקבע לא יאפשר כתיבת פסק דין תוך זמן המעצר. עו"ד סלע אומר שהיפנה

את תשומת לב בית המשפט לכך. אם הוא אומר כך חזקה עליו שכך עשה, אך הדבר לא נרשם ואינני יודע אם נקלט או לא על ידי השופטים. מכל מקום, המשפט קבוע היום למתן פסק דין ב- 16.11.98. בא כוח המדינה מבקש להאריך את המעצר לפחות עד לאותו מועד ומפנה תשומת ליבי לאופי העבירות המיוחסות למשיב. הוא סבור שגם אם אפשר לגלות הבנה לטרוניה של הסניגור, האינטרס הציבורי מחייב הארכת המעצר עד יום פסק הדין, כאשר היום הזה קרוב מאד.

לכאורה, הדין עם בא כוח המדינה, אולם הייתי מצפה שיהיה לפחות הסבר כלשהו בהחלטה שדוחה את הדיון. נאמר לי שההחלטה ניתנה באמצע הבוקר. יתכן מאד שבית המשפט היה עסוק בעניין אחר לאחר ההפסקה. אך בהחלטה היתה התעלמות גמורה מנושא המעצר.

המסקנה היא, שבית המשפט המחוזי, שמכיר את התיק

טוב ממני, כנראה לא היה סבור שיש חשיבות לעובדה, שהמעצר מסתיים, אחרת היה אומר זאת. בנסיבות אלו איני סבור שיש מקום להארכה נוספת של המעצר, ולאחר תום המעצר שהמשיב מרצה כעת, הוא ישוחרר בתנאים של חלופת מעצר. בא כוחו הציע מגורים אצל מעבידו במושב חמת, אך אני אינני יכול לדעת אם האיש הזה מסכים לקבל על עצמו זאת, וקובע שתנאי חלופת המעצר יקבעו על ידי שופט המעצרים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובלבד שנוסף לתנאי של מעצר בית או מגורים במקום שיקבע השופט

תצורף גם ערבות שלפחות חלקה תהיה בהפקדה במזומנים כדי להבטיח קיום התנאים. יש להביא את התיק בפני שופט המעצרים לפני תום מועד סיום המעצר.