בש"פ 6410/95 ז'נט אשכנזי נ. עזבון המנוח גד לסרי

השופט ת' אור :

1.שלושת המערערים נפגעו ביום 5.4.80 בארוע אשר הוכר כתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי חייב את המשיבים בתשלום פיצויים לכל אחד מהמערערים בגין נזקיהם בתאונה הנדונה. בפנינו ערעור וערעור שכנגד המופנים כנגד סכום הפיצויים שנפסק לכל אחד מהמערערים.

2.בפסק דינו מיום 3.9.95 פסק בית המשפט המחוזי למערערים את סכומי הפיצויים כדלקמן:

א.למערערת הראשונה ( להלן: ז'נט ), ילידת 20.12.50, אשר נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 10% בתחום הפלסטי - 52,063 ש"ח.

ב.למערער השני ( להלן: יריב ), יליד 9.2.73, אשר נקבעה לו נכות צמיתה בשטח הפלסטי בשיעור 28%, בעיקרה בגין צלקות בפנים - סכום של 45,166 ש"ח.

ג.למערער השלישי ( להלן: שגיא ), יליד 14.10.76, אשר נקבעה לו נכות בתחום הפלסטי בשיעור 5% ובתחום הנפשי בשיעור 15% - 163,158 ש"ח.

ד.פסק דינו של בית המשפט המחוזי קבע את הממצאים והנסיבות המתייחסים לנזקיהם של כל אחד מהמערערים, ובהתאם לאלה קבע את סכום הפיצויים המגיע לכל אחד מהם בפרטי הנזק השונים.

על אף כל טענות באי כוח בעלי הדין בסיכומיהם בכתב, נחה דעתנו שאין להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי ובסכומי הפיצויים שפסק, פרט לעניינים אשר יפורטו להלן.

4.ליריב נקבעה נכות פלסטית בשיעור 28%, כולל צלקות מכוערות בפניו. על אף זאת, לא נקבע לו כל פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות. בית המשפט המחוזי ציין שיריב שירת בצבא והצליח בלימודיו, וכי בכוונתו לעסוק בניהול בתחום האוטומציה ובקרה. בהסתמך על כך, קבע בית המשפט שאין הוא רואה היכן מצויות בפניו ראיות לפגיעה חמורה בכושר ההשתכרות של יריב לה טען בא כוחו של יריב. עוד קבע, שיריב מצוי בראשית דרכו, ועליו לבור לו עיסוק שבו הצלקות, אשר פגיעתן אסטטית בלבד, לא תשפענה על יכולתו של יריב להשתכר.

לדעתי, לא היתה הצדקה לשלול מיריב פיצוי כלשהו בגין הפסד כושר השתכרות. אכן, הנכות האסטטית בשיעור 28% אינה נכות היכולה, בנסיבות המקרה, להוות מודד לשיעור הפסד כושר השתכרותו. עם זאת, יש לקחת בחשבון את האפשרות שנכותו זו עלולה בנסיבות מסויימות להקשות עליו, במידה כזו או אחרת, בקבלת עבודה. אכן, אין לשלול את האפשרות שכעור עלול לגרום לנחיתות באפשרות קבלת עבודה.

מטבע הדברים, לא ניתן לקבוע את שיעורה של פגיעה זו בכושר השתכרותו, והדרך הנכונה לקביעתה היא בדרך אומדן. לאור גילו הצעיר של יריב ושנות העבודה הרבות שבפניו, ובהתחשב בשיעור הנכות האסטטית שנגרמה לו, בעיקרה בפניו, נראה לי שפיצוי בסך 50,000 ש"ח יהלום את נסיבות המקרה כפיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד.

5.בית המשפט המחוזי פסק ליריב פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין ניתוח אשר ייעשה בעתיד, על פי המלצת המומחה פרופסור מלר. פרט לכך שראש נזק זה לא נתבע בכתב התביעה ועלות הניתוח לא הוכחה, לפיצוי זה אין יריב זכאי גם מטעם אחר. זאת, בהסתמך על זכותו שניתוח זה יבוצע, אם יבוצע, ללא כל תשלום מצידו, בהסתמך על הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994- (ראה ע"א 5557/95, 6881/95 סהר, חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד , תקדין עליון 92(2) 708). יש, איפוא, להפחית סכום של 10,000 ש"ח מסכום הפיצויים שנפסק ליריב.

6.בית המשפט פסק לשגיא פיצוי בסך 6,000 ש"ח עבור הוצאות ניתוח שיבוצע בעתיד, להפרדת אצבעות בכף הרגל. הסכום נפסק על אף שהמומחה ד"ר מאש לא המליץ על ניתוח זה, וחיווה דעתו שניתוח זה לא יבוצע. מכל מקום, גם בעניין זה לא היה מקום לפסוק עבור הוצאות ניתוח, בהסתמך על הוראות חוק בריאות ממלכתי.

7.על סמך כל האמור לעיל, מתקבל באופן חלקי ערעורו של יריב, והערעור שכנגד של המשיבים, כדלקמן:

א.לסכום הפיצויים שנפסקו ליריב יתווסף (על פי פיסקאות 4 ו5- לעיל) סכום בסך 40,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחושבים מיום פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועד לתשלום. כן ישאו המשיבים בשכר טירחת עורך דין בשיעור 13% ומע"מ מחושב על סכום זה.

ב.מסכום הפיצויים שנפסק לשגיא יופחת סכום של 6,000 ש"ח למועד פסק הדין בבית המשפט המחוזי. סכום זה, כשהוא משוערך להיום, יוחזר על ידי שגיא למשיבים (בהנחה שמלוא הפיצויים לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שולמו לו).

ג.כל יתר חלקי הערעור והערעור שכנגד - נדחים.

המשיבים ישאו בהוצאות יריב בערעור זה בסך 5,000 ש"ח. אין צו להוצאות בערעור ובערעור שכנגד, ככל שהם נוגעים לז'נט ולשגיא.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק :

אני מסכים. ה נ ש י א

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.