פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6419/21
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
העורר:
מנדאל בקיראת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 6800-09-21 מיום 19.9.2021 שניתנה על ידי
השופטת תמר בזק רפפורט
תאריך הישיבה:
ל' בתשרי התשפ"ב (5.10.2021).
בשם העורר:
עו"ד רמי עותמאן
בשם המשיבה:
עו"ד ורד חלאוה
החלטה
1.
לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט ) ב-מ"ת 6800-09-21 מיום 19.9.2021, בגדרה הורה בית המשפט על המשך מעצרו של העורר עד לקבלת תסקיר בעניינו.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 5.9.2021 הוגש כתב אישום נגד העורר ושניים מאחיו (להלן: הנאשמים 1 ו-2 ), הכולל שני אישומים, ובו יוחסו לעורר העבירות הבאות: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: החוק ), בצירוף סעיף 34א(א)(1) לחוק; ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק, בצירוף סעיפים 34א(א)(1) ו-25 לחוק; נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק; וירי מנשק חם באזור מגורים, לפי סעיפים 340(א)(ב)(1) ו-(2) לחוק, בצירוף סעיף 29(א) לחוק.
3.
לפי עובדות כתב האישום, מספר חודשים טרם האירועים המתוארים התגרשו אחות העורר ומועתז עמירה. האישום הראשון מתאר עימות בין הנאשמים 1 ו-2 לבין משפחת עמירה, שכלל שימוש בנשק חם מצד הנאשמים.
4.
על פי האישום השני, על רקע האירוע מושא האישום הראשון נעשה ניסיון ליישב את ההדורים בין המשפחות, במהלכו הגיעו הנאשמים 1 ו-2 והעורר למקום, כאשר ברשות כל אחד מהנאשמים אקדח וברשות הנאשם 2 גם רימון הלם, וכשהעורר נושא עמו אלה. במקום התפתחו הפרות סדר מרובות משתתפים שכללו השלכת אבנים ורימונים וירי, במהלכם נפצעו ארבעה מבני משפחת עמירה וכן נפצע שוטר ברגלו. במהלך העימות העורר אסף את התרמילים שנורו על-ידי הנאשם 1, החזיק באקדח וכן יידה אבנים.
5.
בד בבד עם כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
6.
בהחלטה מיום 19.9.2021 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר העורר עד לקבלת תסקיר בעניינו. בית המשפט קיבל באופן חלקי את טענות העורר לעניין קיומן של ראיות לכאורה, בכל הנוגע להוכחת החזקת האקדח, בקבעו כי הראיות הקיימות אינן מבססות עבירה זו במידה מספקת. כן עמד בית המשפט על כך שאמנם חלקו של העורר באירועים משני ועל כן מסוכנותו פחותה, אך הדגיש כי לאור חומרת האירוע ככללו אף חלקו של העורר מקים עילת מעצר של מסוכנות נגדו, והורה על הכנת התסקיר בעניינו.
טענות הצדדים
7.
בא-כוח העורר מיקד טענותיו בחולשה הראייתית בתיק, וביקש לתמוך טענתו בדברי בית משפט קמא. בהסתמך על "חולשה" זו הוסיף וטען כי שגה בית המשפט במתן ההחלטה מבלי שבחן אפשרות לחלופת מעצר, וכן טען להיעדרה של עילת מעצר.
עוד טען בא-כוח העורר בדיון שלפניי כי קיים חשש מפני חלוף זמן ממושך טרם קבלת התסקיר, וכן העלה טענות נוספות, הנוגעות למחדלי חקירה של המשטרה והפרשנות שניתנה לאיסוף התרמילים על ידי העורר.
8.
באת כוח המשיבה מנגד טענה כי יש לדחות את הערר ולו מהטעם שצפוי להתקבל תסקיר עד הדיון הבא, שנקבע לעוד כחודש, אז יוכל העורר לפרוש טענותיו.
דיון והכרעה
9.
דין הערר להידחות, ולו מהטעם שהציגה המשיבה. החלטת בית משפט להמתין עד לקבלת התסקיר מידתית בנסיבות אלו, בהן נקבעה מסוכנות לכאורית של העורר, ולא ראיתי מקום להתערב בה.
10.
מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי מכלול האירועים המתוארים בכתב האישום וחומרתם משליכים אף על מסוכנות העורר, גם ללא החזקת האקדח.
כאמור, העורר הגיע למקום יחד עם אחיו כאשר אלו מצוידים בנשק חם וכאשר הוא עצמו נושא אלה, וזאת על רקע הניסיון לעצור את הסכסוך בין המשפחות. העורר אסף את התרמילים שירה אחיו וכן נטל חלק פעיל באירוע, ביידוי האבנים. אני סבור כי מעשים אלו מגלים מעורבות לכאורית של העורר בהתרחשות כולה, וכי מעורבות זו אף מקימה עילת מסוכנות של העורר, אם כי מופחתת, אשר מצדיקה את הפנייתו לעריכת תסקיר על-ידי שירות המבחן וכן המתנה עד קבלתו.
11.
בהתייחס לטענות העורר לעניין הראיות לכאורה, אסתפק בלציין כי בניגוד לטענת העורר, אמירות בית המשפט כי "מתקשה אני לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה..." וכי "זיהויו של המשיב שם איננו נקי מספקות", מתייחסות אך לעבירת נשיאת נשק, כפי שעולה בבירור מהמשפט ומהפסקה המצוטטת, אך לא ליתר המעשים המיוחסים לעורר, לגביהן למעשה טרם ניתנה החלטה.
12.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה
היום, ד' בחשון התשפ"ב (10.10.2021).
ש ו פ ט