פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 6435/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. ניר נפתלי ברק
2. זיו לנדה
3. קונסטנטין צסטה
4. יונתן עופר
5. יגאל רמבם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות
לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת
ש' רנר
) בעמ"י
23493-09-20 מיום 11.9.2020
בשם המבקשים:
עו"ד גבי לסקי;
עו"ד גונן בן יצחק
החלטה
1.
בקשה לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר ) בעמ"י 23493-09-20 מיום 11.9.2020, בה נדחה ערר המשיבים על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' שרביט ) במ"י 7591-09-20 מיום 5.9.2020.
2.
בליל יום ה-4.9.2020 נעצרו המבקשים בחשד לביצוע עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות, קשירת קשר לביצוע פשע, התנהגות שעלולה להפר את שלום הסדר הציבורי וניסיון הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשל כך שהגיעו למתחם בלפור בירושלים והחלו להעמיס על משאיות גדרות מחסום משטרתיות שהיו במקום.
3.
ביום 5.9.2020 התקיים בבית משפט השלום דיון בבקשת המדינה להאריך את מעצר המבקשים בחמישה ימים. בתום הדיון דחה בית המשפט את הבקשה, משמצא כי חלף המעצר ניתן להשיג את התכלית של השלמת החקירה על ידי שחרור המשיבים בתנאים, ובהם חתימה על ערבויות, איסור יצירת קשר בין המבקשים וכן הרחקתם ממקום מוקדי ההפגנות עד ליום 20.9.2020. במעמד הדיון קיבל בית המשפט את בקשת המדינה ועיכב את ביצוע החלטתו עד ליום המחרת בשעה 12:00, לצורך הגשת ערר.
4.
ביום 6.9.2020 הגישה המדינה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיים דיון בערר ובסופו החליט לקבלו באופן חלקי, במובן שמעצר המבקשים הוארך ביום אחד, עד ליום 7.9.2020 בשעה 15:00, לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות אשר קיים חשש כי שחרור המבקשים יוביל לשיבושן, כשלאחר מכן ישוחררו המבקשים בתנאים שקבע בית משפט השלום. בקשה לרשות ערר שהגישו המבקשים ביום 8.9.2020 לבית משפט זה, בה הלינו על תנאי שחרורם, נדחתה מן הטעם שהמבקשים לא הגישו תחילה ערר בנושא על החלטת בית משפט השלום (בש"פ 6307/20).
5.
ביום 10.9.2020 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי ערר על החלטתו של בית משפט השלום לשחררם בתנאים מגבילים. בתום דיון שנערך ביום 11.9.2020 בפני השופטת
ש' רנר , אשר דנה אף בערר המדינה מיום 6.9.2020, החליט בית המשפט לדחות את הערר. נקבע כי החלטת בית משפט השלום היא מאוזנת וסבירה וכי מתקיימת הלימה בין המגבלות שהוטלו לבין המעשים המיוחסים למבקשים, בשים לב להתנהלותם המתוכננת והמאורגנת ממנה נשקף סיכון לשיבוש הסדר הציבורי ולפגיעה בפעילות המשטרה.
6.
מכאן הבקשה שלפניי, בה נטען כי הרחקת המשיבים ממוקדי ההפגנות אינה מידתית בשל פגיעתה בזכותם לחופש הביטוי והמחאה, וכי בהיעדר קשר בין החשדות האמורים לבין השתתפות המבקשים בהפגנה לא הייתה כל הצדקה להרחקתם, בפרט בהיעדר חשש מוחשי וקונקרטי שנשקף מהמבקשים באם לא יורחקו. חרף כל זאת, נמנע בית המשפט המחוזי מלקיים דיון לגופו של ענין בטיב התנאים שהוטלו ובהשפעתם על זכויות המבקשים. עוד נטען כי היות שבהחלטתה בערר המדינה הותירה השופטת
רנר
על כנם את התנאים המגבילים שנקבעו בבית משפט השלום, בהחלטתה בערר שהגישו המבקשים ישבה היא למעשה כערכאת ערעור על החלטה שקיבלה בעצמה, וזאת בניגוד לדין.
7.
לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" על החלטה בענייני מעצרים תינתן ככלל במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות חריגות של פגיעה קיצונית במבקש ( בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (22.3.2012); בש"פ 184/16 קלדרון נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.1.2016) ) .
הבקשה דנן אינה באה בגדרן של אמות מידה אלה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי אחריו הפעילו את הסמכות ושיקול הדעת המסורים להם בהחלטת המעצר והשחרור בתנאים שנקבעו. החלטות אלו נטועות בדל"ת אמותיו של המקרה הפרטני, ואין בהן בנסיבות הענין כדי להצדיק מתן רשות לערור בגלגול שלישי. אכן, התנאי של הרחקה מהשתתפות בהפגנה אינו ענין של מה בכך, ועשוי בנסיבות מסוימות להצדיק בירור בגלגול שלישי. ברם, במקרה דנן מדובר בהרחקה זמנית, שתוקפה מוגבל רק עד ליום 20.9.2020, וממילא גם אין אפשרות מעשית לבררה במסגרת לוח הזמנים הרלבנטי.
8.
אשר על כן הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח באלול התש"ף (17.9.2020).
ש ו פ ט