בש"פ 6439/02 עזרא אליס נ. מדינת ישראל

1.העורר, יחד עם שלושה אחרים, כך נכתב בכתב האישום, היה שותף לקשר לבצע בצוותא מעשי שוד במכוני ליווי במחוז המרכז. לצורך ביצוע מקצת ממעשי השוד הצטיידו הנאשמים באקדחי גז, באקדח הלם חשמלי, בסכינים ובמספריים. בארבעה הזדמנויות שונות נטל העורר, כך נטען בכתב האישום, חלק במעשי השוד. בתאריך 3.4.2002 ביצעו הנאשמים, כך על-פי כתב האישום, שני מעשי שוד בשעות שונות. תחילה נכנסו למכון ליווי; אחד מהם הצמיד אקדח לראשה של פקידה במקום, איים לפגוע בה, השודדים דרשו מנערות הליווי כספים, ואחד מהם, שאינו העורר, ביצע במתלוננות עבירות מין.

באותו לילה פרצו השודדים למכון ליווי אחר, נטלו מנערות הליווי כספים בסכום כולל של כ6,000- ש"ח, סוללות של מכשירי טלפון סוללרי וטבעת. יום למחרת הגיעו העורר ושותפיו למכון ליווי אחר. העורר היה מצוייד אז במכשיר הלם חשמלי; שותף אחר למעשה היה מצוייד באקדח גז, ושותף שלישי היה מצוייד גם הוא במכשיר הלם. פניה של הפקידה במקום רוססו בגז מדמיע, על-ידי מי שהחזיק באקדח, וכך גם פניו של השומר. שודד אחר כפת את ידיו של השומר ויחד עם העורר הוא נטל ממנו את נשקו. באיומים ובצעקות אלצו השודדים את נערות הליווי לתת להם את כספם ואחד מן הנאשמים, שאינו העורר, ביצע באחת העובדות עבירות מין.

ביום 24.3.2002 הגיעו העורר וחבר מרעיו למכון ליווי בתל-אביב. אחד מן השודדים, שאינו העורר, התיז גז מדמיע על הקופאי שהיה במקום, היכה אותו ודרש ממנו כסף. לאחר מכן התיזו השודדים גז על פניהן של נערות הליווי וגנבו את כספן ואת מכשירי הטלפון הסללורי שלהן.

2.כתב האישום מייחס לעורר עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, כליאת שווא ושימוש במעשה הונאה בכרטיס חיוב שנשדד. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר ועל מעצר שותפיו עד תום משפטם. בקשה לעיון חוזר שהגיש העורר, מחמת שמועדי ההוכחות שנקבעו במשפטו הם מועדים מאוחרים, נדחתה. העורר משיג על החלטות בית המשפט המחוזי. הוא אינו חולק על כך כי קיימות ראיות לכאורה לגבי האישומים השונים המיוחסים לו. אולם, הוא סבור כי בנסיבות המקרה ראוי היה להמיר את המעצר בחלופה, באופן שישהה בביתו, או בבית אחר - בהשגחה. הוא סבור כי תוצאה זו מתבקשת לאור העובדה שמידת מעורבותו בעבירות נשוא האישום קטנה ביחס לשלושת הנאשמים האחרים, כי הוא היה מעורב רק במקצת ממעשי השוד שהאחרים ביצעו וכי גם באותם מעשים בהם היה מעורב היה חלקו פחות חמור משל האחרים. עוד הוא סבור, כי העובדה שמועד שמיעת הראיות נקבע לחודש דצמבר והמשפט לא החל מיד, גם היא מחייבת שחרורו ממעצר.

אין לקבל טענות אלה של העורר.

3.העורר היה מעורב, כך עולה מן הראיות לכאורה, בארבע מעשי שוד שבכולם הופעלה אלימות חמורה. מעשי השוד בוצעו כנגד קורבנות פגיעים במיוחד כשבמקצת מן המקרים מנצלים שותפיו של העורר את ההזדמנות גם כדי לבצע עבירות מין בקורבנותיהן. הנסיבות בהן בוצעו העבירות והרצף שבו בוצעו מוכיחות בעליל את מסוכנותו של העורר. עצם העובדה שנטל חלק במעשי החבורה האלימה שהפילה את חיתתה על עובדי מכוני הליווי, כאשר הוא הופך עצמו למבצע בצוותא של עבירות אלימות הנגועות באכזריות רבה, מלמדות, כי יש מקום להנחה אותה הניח בית המשפט המחוזי כי שום חלופת מעצר לא תמעיט ממסוכנותו אם ישוחרר. אשר על כן אין כל עילה להתערב בהחלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.