בש"פ 6445/17 פלוני נ. מדינת ישראל

הערר שלפניי הוא על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.7.2017 ב-מ"ת 30693-04-16 (כבוד השופט א' רון ) שבהתייחסו לבקשה לעיון חוזר שהגיש העורר –בקשה שבה נתבקש תסקיר מעצר משלים שייתן דעתו אם מוצדק עוד להגביל את חירות העורר – אמנם הורה על הקלה נוספת בתנאי השחרור של העורר, אך לא הורה על תסקיר מעצר משלים כפי שביקש העורר, וממילא גם לא הורה על שחרורו של העורר בלא כל הגבלה שהיא.

לאחר שעיינתי בערר על נספחיו והוספתי ושמעתי את באי-כוח הצדדים לא ראיתי מקום לשנות מההחלטה שהיא נושא הערר, ואבאר.

נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום לאחר שתוקן, שמייחס לו שלוש עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנים, וכן אונס (מעשה סדום) בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנים. ההתייחסות היא למעשים שעל פי כתב האישום ביצע העורר באחותו בשנת 2010 או בסמוך לכך, בהיותה כבת 11 ובהיות העורר כבן 17 וחצי.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים. לאחר ששהה העורר במעצר תקופה של חודש ימים לערך הוא שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. בהמשך, מעת לעת, בעקבות בקשות לעיון חוזר ותסקירים חיוביים מאת שירות המבחן הוקלו התנאים המגבילים שהוטלו על העורר מלכתחילה; כך, עד אשר הותר לעורר לצאת ולהימצא בעבודה במהלך היום בין במשמרת בוקר ובין במשמרת ערב, ובשעות האחרות כשאינו במקום העבודה נקבע שישהה במעצר בית בדירה שבה הוא מתגורר, לבדו וללא צורך בפיקוח.

אשר להליך הפלילי יצוין כי נשמעו הוכחות ואף סיכומים, והתיק ממתין להכרעת דין. בשלב זה פנה העורר בבקשה לעיון חוזר ולקבלת תסקיר משלים נוסף כפי שצוין. זאת לנוכח כברת הדרך שעשה העורר והעובדה שחלפו שנים רבות מאז שבוצעו המעשים המיוחסים לו, ובמטרה שלאחר שיינתן התסקיר ניתן יהיה לשחרר את העורר ללא תנאים מגבילים כלשהם. בית המשפט המחוזי, בהחלטה שהיא נושא הערר, לא ראה מקום לקבלת תסקיר משלים נוסף בשלב זה; ועם זאת מצא לנכון להוסיף "הגמשה מתונה נוספת וזאת אף ללא תסקיר", כלשונו, בכך שהוסיף לכל יום שעת התאווררות אחת לעורר ללא ליווי. מעבר לכך קבע שתנאי השחרור ייוותרו על כנם.

בנקודת הזמן הזאת, סבורתני כי אמנם המסוכנות שנשקפת מהעורר אינה כשהייתה, ועם זאת לא ניתן לומר שחלפה מן העולם. אינני סבורה לכן שיש מקום לשחררו ללא תנאים מגבילים כלשהם, כאשר יצוין שאף בא-כוח העורר אינו חולק על כך שתנאי השחרור כפי שתוארו לעיל הם מקילים עד מאוד. הדרך שעשה העורר ראויה להערכה, וכך גם הטיפול שהעורר נרתם לו וממילא נתרם ממנו, ויש לקוות שיוסיף להקפיד על תנאי השחרור כפי שעשה עד כה. ניתן גם לקוות שהכרעת הדין תינתן בזמן קרוב ושההליך יגיע לידי סיום במהרה.