בש"פ 6446/13 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום בקשה למתן רשות ערעור.

1.

נגד המבקש הוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה מגונה, ניסיון למעשה מגונה, כליאת שווא, תקיפה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. המבקש כפר במיוחס לו ולאחר תום שלב ההוכחות הופנה המבקש, לבקשתו, לבדיקה פסיכיאטרית. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת לעניין מצבו הנפשי של המבקש, קבע בית משפט השלום, בהחלטה מיום 13.5.2013, כי המבקש חולה נפש ובשל מחלתו אינו מסוגל כעת לעמוד לדין, ועל כן הורה על הפסקת הליכים על פי סעיף 170 לחוק סר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 וכן נתן צו לטיפול מרפאתי על פי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: חוק טיפול בחולי נפש ).

על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וזה נקבע לדיון ליום 7.10.2013. המבקש הגיש בקשה לביטול מועד הדיון בערעור ולדחייתו עד לאחר שישוחרר מהטיפול המרפאתי בהתאם לצו שניתן בעניינו כאמור, בה טען כי היות וההליכים בעניינו לא חודשו אין מקום לקיים את הדיון בעניינו. בקשה זו נדחתה ביום 10.9.2013 מן הטעם ש"הדיון הוא בשאלה האם מסוגל [המבקש] לעמוד לדין".

המבקש מעוניין להשיג על ההחלטה מיום 10.9.2013, וביום 29.9.2013 פנה למזכירות בית המשפט וביקש להגיש בקשה למתן רשות ערעור (אליה צירף בקשה לעיכוב ביצוע). המזכירות סירבה לקבל את ההליך לרישום, ומכאן ההשגה שבפניי.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי מצאתי כי דין ההשגה להידחות.

מן החומר שצורף עולה כי בניגוד לנטען בבקשת רשות הערעור אשר הגשתה מתבקשת ההליכים הפליליים נגד המבקש לא חודשו, וכל עניינו של הערעור אותו הגישה המשיבה בבית המשפט המחוזי הינו השגה על ההחלטה בדבר הפסקתם (החלטה אשר בשלב זה עומדת בעינה). ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג - בדבר אי בטול מועד הדיון שנקבע לשמיעת הערעור - הינה החלטת ביניים, וככזו אין בידי המבקש להשיג עליה (בדרך של ערעור או בקשה למתן רשות ערעור) בשלב זה וכל עוד ההליך לא בא אל קיצו. עוד יצוין כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש לפיה עומדת לו זכות להשיג על ההחלטה "מרוח דברי המחוקק בסעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש", שכן מכוח הוראה זו רשאי היה הוא לערער על הצו שניתן בעניינו ואין בה כדי להקנות לו זכות ערעור על החלטת ביניים אשר ניתנה בגדר הערעור שהגישה המשיבה, וכך גם לא ניתן לקבל את טענתו כי החלטת בית המשפט קמא היא למעשה "החלטה סופית". כמו כן, ככל שבפי המבקש טענה לפיה המשיבה לא היתה רשאית לערער על ההחלטה בדבר הפסקת הליכים (טענה המשתמעת מטענותיו בבקשת רשות הערעור), מקומה של זו בדיון שיתנהל בבית המשפט המחוזי, ואין היא מקימה לו עילה להגשת הליך ערעורי על החלטת ביניים.

אשר על כן סבורני כי לא נפלה שגגה בהחלטת המזכירות שלא לקבל את ההליך לרישום, וההשגה נדחית אפוא.

ההחלטה תומצא לבא-כוח מבקש ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.