בש"פ 6454/21 שאדי בלבסי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר ) בעמ"ת 32119-09-21 מיום 23.9.2021, במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט ב' אליעזר ) במ"ת 56953-08-21 מיום 19.9.2021, בגדרה קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת שירות המבחן לדחיית מועד הגשת תסקיר בעניין המבקש.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 25.8.2021 הוגש נגד המבקש כתב אישום המונה חמישה אישומים שונים, המייחסים לו עבירות של גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב ו-29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; חבלה במזיד ברכב בצוותא, לפי סעיפים 413ה ו-29(א) לחוק; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; וכן שימוש בכוח או באיומים למניעת מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

על-פי המתואר בכתב האישום, במספר מועדים שונים המבקש ואחרים קשרו קשר במטרה לגנוב רכבים משטחי מדינת ישראל, ולהעבירם לשטחי הרשות. לשם כך נפגשו בשעת לילה, איתרו רכבים לגניבה, ומשהבחינו ברכב מתאים שברו את חלונו, נכנסו לתוכו וגנבו אותו, כשלבסוף הותירו את הרכב הגנוב במעבר קלנדיה, וקיבלו עבורו תשלום.

כנטען באישום החמישי, ביום 13.8.2021 לאחר פריצה נוספת, נהג המבקש ברכב גנוב לעבר מזרח ירושלים, ומאחוריו נסעו נאשמים נוספים ברכבים גנובים, ובהם תושב זר השוהה בישראל שלא כדין. במהלך נסיעתם, חסמו מספר צוותי בילוש את רכבו של המבקש. אחד השוטרים רץ לעבר המבקש, הורה לו לעצור, פתח את דלת רכבו והכניס לתוכו את פלג גופו העליון. בתגובה, המבקש המשיך בנסיעתו, התנגש בניידת משטרה והתנגד למעצרו תוך הפעלת אלימות וכוח כנגד השוטרים.

3.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום נגד המבקש הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנגדים נגדו.

ביום 31.8.2021 הסכימה באת כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה, אך טענה כי עילת המעצר בעניינו "גבולית". לצד זאת, ביקשה כי תיבחן אפשרות חלופת מעצר המבקש ללא תסקיר שירות המבחן, זאת בשל גילו הצעיר, העדר עבר פלילי ולנוכח ההמתנה הממושכת הצפויה עד למועד קבלת התסקיר.

בית משפט השלום דחה את הבקשה, תוך שהודגש כי העבירות המיוחסות למבקש, שבוצעו בצוותא חדא במספר אירועים שונים, מקימות בעניינו עילת מסוכנות, ואין מקום לשקול שחרורו ללא קבלת תסקיר שירות המבחן.

4.

ביום 19.9.2021 התקיים דיון בבית משפט השלום בבקשת שירות המבחן לדחיית מועד הגשת תסקיר המבקש. נקבע, כי אמנם מדובר בבקשת דחייה ארוכה, אך מאחר שהמבקש והנאשמים האחרים עומדים לדין בגין עבירות רבות, שבוצעו "מתוך תכנון וקשירת קשר עם אחרים", למרות היות המבקש ללא עבר פלילי, מתקיימת בעניינו עילת מעצר "ברף גבוה יחסית, המצדיקה בחינה מעמיקה של טיב ומידת המסוכנות".

5.

על החלטה זו המבקש הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו טען כי שגה בית משפט השלום בהיענותו לבקשת הדחייה הארוכה של שירות המבחן, והתעלם מנסיבותיו האישיות.

בית המשפט המחוזי דחה את ערר המבקש, שב והדגיש את ליבת נימוקי בית משפט השלום בהחלטתו להיענות לבקשת הדחייה מאת שירות המבחן, וציין את הנסיבות עליהן עמד בית משפט השלום המחייבות לטעמו הכנת תסקיר בעניינו של המבקש.

בנוסף, בית המשפט המחוזי ציין במיוחד את העבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח למנוע מעצר המיוחסות למבקש, אשר בכל אלה יש להוסיף משמעות לחומרת העניין ולמסוכנות הנשקפת ממנו, ואף בהן יש כדי להצדיק את בחינת חלופת מעצר על ידי גורם מקצועי, קרי שירות המבחן בהכנת תסקיר המעצר.

6.

מכאן הבקשה לרשות לערור שבפניי, במסגרתה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא בחן את המפקחים שהוצעו על ידי המבקש, ולא נתן דעתו "לתקופה הממושכת" בה נתון המבקש במעצר ללא בחינת חלופות שבכוחן לאיין את מסוכנותו.

בבקשתה, חוזרת באת כוח המבקש על טענותיה כפי שהוצגו בבתי המשפט השלום והמחוזי, ומוסיפה כי המבקש שיתף פעולה עם רשויות החקירה, וכי עניינו "מופרד" מעניינים של הנאשמים האחרים. עוד הדגישה כי בית המשפט אינו מחויב להורות על קבלת תסקיר מבחן, ועל כן "דחיה כה ארוכה" בקבלתו, בגינה מצוי המבקש במעצר, אינה "מידתית" ופוגעת בחירותו ובזכויותיו "באופן החורג ממתחם הסבירות".

דיון והכרעה

7.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות לערור "בגלגול שלישי" על החלטה בעניין מעצר תינתן רק במקרים בהם מעוררת הבקשה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר ההחלטה עליה נסובה הבקשה פוגעת במבקש באופן חריג וקיצוני (בש"פ 3970/18 אסווד נ' מדינת ישראל (5.6.2018)).

כך ביתר שאת, שעה שעסקינן בבקשה לערור על החלטת ביניים, שלא נקבעה בה עמדה כלשהי בסוגיה לגופה. בית משפט זה יידרש לבקשות אלו רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בהן נפלה טעות ברורה באשר לקיומן של עילת מעצר או ראיות לכאורה (בש"פ 547/19 אבו עסא נ' מדינת ישראל (24.1.2019)).

8.

הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות. היא נטועה היטב בעניינו הפרטני של המבקש, ועניינה החלטה של בית משפט השלום בדבר קבלת תסקיר מבחן, ללא קביעת עמדה בסוגיה לגופה – משכך מדובר בהחלטת ביניים בלבד, שלא מתקיימות לגביה הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן רשות ערר (בש"פ 2505/21 עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל (13.4.2021)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.