בש"פ 6457/05 אלי גבאי נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ח. סלוטקי) בה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. העורר משיג על החלטת המעצר ועותר לשחרורו בחלופת מעצר.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה וגניבת רכב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב, והחזקת סכין. על פי כתב האישום, ביום 5.5.05, קשר העורר קשר עם אחר לגנוב משאית ממקום חנייתה. השניים הגיעו למשאית במקום חנייתה, פרצו לתוכה וניסו להתניעה. בעל המשאית שמע את קולות הפורצים, ובהשקיפו מהחלון אל עבר המשאית, השניים נמלטו. כעבור מספר דקות, חזר העורר למשאית, נכנס אליה, והחל בנסיעה. השוטרים שהוזעקו למקום החלו לדלוק אחרי העורר, והפעילו סירנה ואור כחול מהבהב וכרזו לעורר לעצור, אולם העורר לא שעה להוראות השוטרים והמשיך לנסוע במהירות, חצה פעמיים צמתים כשברמזורים אור אדום, וכאשר רכבים בכיוון הנגדי נאלצים לסטות ולעצור במהירות כדי למנוע התנגשות כלי רכבם במשאית. העורר המשיך בנהיגתו הפרועה כשהשוטרים נוסעים בעקבותיו, ועלה על אי תנועה. השוטרים, שנסעו על אופנוע, נעצרו על אי התנועה ורצו לכיוון העורר על מנת לעוצרו באם יקפוץ מהמשאית. בשלב זה השלים העורר את פניית הפרסה ונסע על אי התנועה לכיוונם של השוטרים, וחזר ברגע האחרון לכביש והמשיך את נסיעתו המהירה. כעבור זמן קצר, קפץ מהמשאית בזמן נסיעתה, והחל בריצה כדי להימלט מהשוטרים. המשאית המשיכה בנסיעה ללא נהג והתנגשה בשלושה כלי רכב שחנו ברחוב. בשלב זה שלושה שוטרים שרצו בריצה רגלית אחר העורר הצליחו לתופסו, והוא נתפס כשהוא אוחז בסכין. לשלשת כלי הרכב בהם התנגשה המשאית נגרם נזק בכך שחלקם האחורי נמעך.

עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים.

3.בדיון בפני בית המשפט קמא, לא חלק העורר על קיום ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר. הוגשו תסקירי מעצר בעניינו של העורר, מהם עלתה המלצה לשחרר את העורר למעצר בית בבית דודו.

4.בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בין היתר, ציין בהחלטתו כי לעורר עבר פלילי, ועל אף גילו הצעיר, הספיק כבר לרצות עונש של שמונה עשר חודשי מאסר, ממנו השתחרר אך בתאריך 22.10.02. כן ציין בית המשפט כי תלוי ועומד כנגד העורר מאסר על תנאי בר הפעלה של שמונה חודשים בגין עבירות נגד כלי רכב, שבוצעו קודם למאסרו. בית המשפט מצא כי אין מקום להורות על חלופת מעצר. הטעם לדבר הוא כי מהמעשים המיוחסים לעורר, עולה מסוכנות רבה מכך שהעורר היה נכון להימלט משוטרים תוך כדי סיכון העוברים והנוסעים בדרך, ואף הגדיל לעשות כאשר נטש משאית נוסעת בלא נהג ורק בנס הסתיים המרדף בפגיעות רכוש בלבד. משכך, מצא כי אין לתת אימון בעורר כי יקיים תנאי חלופת מעצר באם ישוחרר, והורה על מעצרו עד לתום ההליכים. מכאן לבקשה שבפנינו.

5.בבקשה, טוען ב"כ העורר כי ראוי להורות על חלופת מעצר בעניינו. לדבריו, הלך הרוח שאפיין אותו במהלך הארועים נשוא כתב האישום ותוצאות אותם אירועים מצביע על כך שלא התכוון לפגוע באיש. כן טוען הוא כי בית המשפט קמא התעלם מהמלצת שירות המבחן אשר מצא כי חלופת מעצר תתאים במקרה זה. הוא מצביע גם על העובדה כי מועד ההוכחות הראשון במשפט נקבע ליום 5.12.2005, כעבור כ-7 חודשים מיום מעצרו. מטעמים מצטברים אלה מבקש הוא כי תוחל לגביו חלופת מעצר, כאמור.

6.המדינה מתנגדת לשחרור העורר. לדברי בא כוחה, קיים סיכון לציבור בשחרור העורר לאור עברו הפלילי, ונוכח אופי העבירות המיוחסות לו בתיק זה, המצביעים במשולב על חוסר התאמה של כל חלופת מעצר באשר היא לעניינו של העורר.

7.דין הערר להידחות.

עניינו של העורר מצביע על מסוכנות בדרגה גבוהה ועל חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות באם ישוחרר ממעצרו. מסוכנותו של העורר עולה בראש וראשונה מאופי העבירות החמורות המיוחסות לו בכתב האישום. מדובר לא רק בעבירות רכוש המשתקפות בגניבת המשאית, אלא בעיקר ובמיוחד במסע רב הסיכונים של הימלטות מהשוטרים אגב סיכון כבד לאדם ורכוש, אשר הגיע לשיאו כאשר העורר נמלט מהמשאית והותירה לנוע בלא נהג ברחובות של עיר, עד שנעצרה בפוגעה בשלושה רכבים בדרך. רק נס משמים מנע פגיעות בנפש ובגוף. מעשים אלה מצביעים על מסוכנות מובנית אצל העורר, ועל חוסר מנגנוני שליטה ומעצורים בנסיונו לברוח מגורמי אכיפת החוק, המקרינים גם על ההסתברות והסיכון שלא יכבד את תנאי חלופת המעצר אילו הוחלה לגביו. חששות עמוקים אלה מתעצמים על רקע עברו הפלילי המכביד של העורר, אשר אך לפני זמן קצר השתחרר מריצוי עונש מאסר, וכאשר עומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. תסקיר המבחן שהוגש אינו עונה על חששות אלה. נסיבות מקרה זה אינן הולמות החלת חלופת מעצר, וראוי לאמץ את עמדת בית המשפט המחוזי בענין זה.

דין הערר להידחות.