בש"פ 646/98 מדינת ישראל נ. יצחק זוזיאלשוילי

1.המשיב נמצא במעצר מאז 2.5.96, מועד בו הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת רצח. זו הבקשה הרביעית המוגשת להארכת מעצרו של המשיב מעבר לשנה. הבקשה היא להארכת מעצרו בתשעים ימים, החל ב2.2.98-. בהסכמת המשיב, הוארך, לפי שעה, מעצרו עד מתן ההחלטה בבקשה זו.

2.אין ספק, שהמשיב נמצא במעצר זמן ארוך למדי, ושיקול זה יש לתת לו את המשקל המתאים כשבאים לשקול אם יש להאריך את מעצרו נוספות. אך זהו אינו השיקול היחיד. בין יתר השיקולים, יש ליתן משקל מתאים למסוכנותו של המשיב אם ישוחרר ממעצרו. לעניין זה ראוי לצטט מדבריו של השופט מצא, אשר החליט על הארכת מעצרו בשלושה חודשים עד 1.2.98:

"תיאור מעשה הרצח, נשוא האשמתו של המשיב, הוא מחריד. קרבן הרצח היה מכרו וכן שותפו של המשיב. על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות מיפגש ביניהם, ירה המשיב במנוח, באקדח, בכוונה לגרום למותו; ומשנפגע המנוח ומת, הצית המשיב את גופתו ואחר כך העבירה לאתר של פסולת ביערות הכרמל וכיסה אותה באבנים. הנה כי כן, המדובר הוא ברצח מתוכנן שבוצע בדם קר, ונסיבות ביצועו של המעשה מעידות על מסוכנותו הרבה של עושהו. אין צריך לומר, כי גם למבצע פשע חמור שכזה, ובנסיבות כה חמורות, עומדת הזכות שההכרח בהמשך מעצרו ייבדק על פי אמות המידה הרגילות. גם לגביו תופסת ההנחה, שהשיקולים אשר חייבו את מעצרו מלכתחילה, שוב אינם בעלי אותה עוצמה; וככל שהתקופה בה הוא נתון במעצר מתארכת, גובר משקלם של השיקולים התומכים בשחרורו. לאיזון כזה נדרשתי גם ביחס למשיב. ביסוד האיזון ניצבת ההנחה כי הזמן הרב שחלף מאז מעצרו והעמדתו לדין היקהה במידה מסויימת את מסוכנותו. עם זאת נראה לי, כי הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו עודנה גדולה; וכי, לעת הזאת, ההכרח בהמשך מעצרו של המשיב גובר על השיקולים התומכים בשחרורו".

מאז אותה החלטה ישב המשיב במעצר למשך תקופה נוספת של שלושה חודשים, ויש לתת לכך את המשקל המתאים. עם זאת, הגעתי למסקנה שיש להעתר לבקשת התביעה, וזאת על סמך הנימוקים המצטברים שלהלן.

3.מסתבר, שעיקר העיכוב בשמיעת המשפט בשלושה החודשים האחרונים נבע מנימוקים התלויים ברצונו של המשיב להעיד עד מסויים. עד זה לא שהה בארץ בעת שנתבקשה, באוקטובר 1997, העדתו על ידי הסנגוריה. מדובר במקור משטרתי, אשר הוא ובני משפחתו עזבו את הארץ והיה צורך לאתר את מקום מגוריו. המאמצים לאתרו, אשר נשאו פרי רק לאחר קבלת אינפורמציה מהאינטרפול והצורך בקבלת דרכון עבורו, אשר התמשכו בארץ בה נמצא, הם שהביאו לכך שרק ב20.1.98- הגיע ארצה, וכבר כעבור יומיים נשמעה עדותו.

4.בינתיים, נסתיימה שמיעת הראיות ונקבעו מועדים לסיכומים של הצדדים, אשר אמורים להסתיים עד 5.4.98. גם אם יחליט בית המשפט לאפשר לתביעה להעיד עדי הזמה לאור עדותו של עד ההגנה שנזכר לעיל, הסכים בא כוח המשיב שהעניין לא צריך לגזול מעבר לשבוע. נראה לי, על כן, שהסיכומים יוכלו להסתיים במועד שנקבע. בנסיבות אלה, יש גם להעריך ולקוות שתוך התקופה של שלושה חודשים, מיום 2.3.98, יסתיים המשפט בהכרעת דין.

5.לאור העובדות המפורטות לעיל, ולאור מסוכנותו של המשיב לציבור, אם ישוחרר ממעצרו, אני נעתר לבקשת התביעה ומאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל ב2.2.98-.