בש"פ 6465/19 מדינת ישראל נ. איתי גביר (גולד)

1.

הבקשה שבכותרת היא להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). זוהי בקשה ראשונה להארכת המעצר.

ברקע הדברים, כתב אישום שהוגש נגד המשיב המייחס לו שורה ארוכה של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות שיבוש מהלכי משפטי, עבירות מס והלבנת הון. על פי המתואר בכתב האישום, המשיב חבר לגיא מונסונגו (להלן: מונסונגו ), בתוכנית מרמה שלפיה שיווק מונסונגו פרויקטים פיקטיביים בנדל"ן ביודעו כי אלה לא יתממשו. חלקו של המשיב בתוכנית היה לקבל לידיו במרמה, יחד עם מונסונגו, "דמי רצינות" שנגבו מלקוחות שאותם הונו, בסכומים שהגיעו לעיתים עד כדי מאות אלפי שקלים מכל לקוח; לפרוט את הכספים למזומן, להסתיר ולהסוות את מקור הכספים אצל נותני שירותי מטבע; ולהשתמש בכספי הלקוחות (נפגעי העבירה) למטרות אישיות שונות ולא למטרות שלשמן הועברו הכספים. עוד במסגרת תוכנית המרמה, שימש המשיב איש הכספים של הפרויקטים ופעל למינוף התוכנית שנרקמה על ידי מונסונגו. הסכום הכולל שקיבלו המשיב ומונסונגו הוערך בכשבעה מיליון שקלים.

יצוין כי מונסונגו הורשע על פי הודאתו במסגרת "הסדר טיעון סגור", שבהתאם לו נגזר עונשו ביום 1.11.2018, בין היתר ל-77 חודשי מאסר בפועל ופיצוי לנפגעי העבירה בסך שמונה מיליון ש"ח (ת"פ 29908-10-17).

ככל שמדובר במשיב, על פי הנטען בכתב האישום, מאז שנעצרו מונסונגו ואחרים ונחקרה פרשת המרמה ועד למועד מעצרו של המשיב ביום 3.1.2019, לא אותר המשיב והוכרז כדרוש לחקירה. במהלך תקופה זו השתמש המשיב בשמות בדויים וזהויות שונות, ואף יצא מישראל מספר פעמים תוך שימוש בדרכון מזויף והתחזות לאחר.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כך לנוכח חומרת המעשים המיוחסים לו, מסוכנותו והחשש לשיבוש מהלכי משפט. בישיבת יום 21.2.2019 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. טרם שהכריע בית המשפט המחוזי בבקשת המעצר, הורה לבקשת בא כוח המשיב על עריכת תסקיר מעצר.

תסקיר אמנם ניתן ביום 17.3.2019. במסגרתו קבע שירות המבחן, בין היתר, כי המשיב הוא בעל דפוסי התנהגות מניפולטיביים, כי קיים סיכון משמעותי במצבו "שאינו קשור רק ליציאתו מהחלופה ובריחה מהדין, אלא גם להתנהלות מניפולטיבית במסגרת החלופה ומתוכה. הערכתנו כי נוכח מאפייניו, יתקשה לאורך זמן להתנהל באופן אחראי כמו גם להיענות לגבולות וסמכות". לבקשת בא כוח המשיב שטען לחסר בתסקיר, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר משלים תוך שהקפיד לציין כי אינו מוצא בתסקיר שניתן "שמץ בעיה" וכי ההפנייה החוזרת לשירות המבחן היא אך משום נקיטת "משנה זהירות". תסקיר משלים ניתן 31.3.2019, ובו חזר שירות המבחן על הערכתו כי מוקדי הסיכון שזיהה אצל המשיב אינם מאפשרים שחרור ממעצר, אף לא באיזוק אלקטרוני.

בהחלטה מיום 7.4.2019 מצא בית המשפט המחוזי כי יש ממש בהמלצות שירות המבחן וכי "מדובר במי שעיסוקו, כך על פי עובדות כתב האישום, הוא בהולכת שולל" ולא ניתן לתת בו אמון. ועוד הוסיף וציין בית המשפט המחוזי את התנהלות המשיב בטרם נעצר, כאשר נמלט מן החקירה במשך תקופה ארוכה תוך שהוא מחליף זהויות. סופו של דבר, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

3.

אשר לתיק העיקרי, בשלב זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, האחת ביום 16.6.2019 והשנייה ביום 26.9.2019, שבמהלכן נשמעו ונחקרו עשרה עדי תביעה. נכון לעת הזאת קבועים שלושה דיוני הוכחות – בימים 24.11.2019, 1.12.2019 ו-8.12.2019.

בחלוף תשעה חודשים מהגשת כתב האישום בלא שהמשפט הסתיים, הוגשה הבקשה דנן להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.

4.

באת כוח המבקשת טוענת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו שבמרכזם הונאת נדל"ן רחבת היקף תוך ביצוע בצוותא של עבירות מרמה באופן שיטתי, בסכומים משמעותיים ובנסיבות מחמירות. עוד נטען כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת לנוכח העובדה שעונש מאסר בעבודות שירות שהוטל עליו בעבר, הופקע בשל אי התייצבותו במשרדי הממונה על עבודות שירות כנדרש. נוסף על כך מציינת באת כוח המבקשת כי הן המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום והן התחמקותו מרשויות החוק במשך כשנתיים תוך שידע כי הוא דרוש לחקירה, מקימים מסוכנות ממשית הנוגעת לשיבוש מהלכי משפט והימלטות מן הדין. אשר להליך העיקרי, מפנה באת כוח המבקשת לכך שעניין לנו בתיק כלכלי רחב היקף, וכי בהתחשב בכך וביומנו העמוס של בית המשפט המחוזי, ההתקדמות בתיק היא משביעת רצון; ומכל מקום אין התנגדות לכך שיוספו מועדי הוכחות על אלה שנקבעו זה מכבר.

בא כוח המשיב מצידו מתנגד לבקשה וטוען בעיקר נגד קצב התקדמות ההליכים בתיק העיקרי. הוא מפנה לכך שביום 7.5.2019 מסר המשיב מענה מפורט לכתב האישום, ומאז התקיימו שתי ישיבות הוכחות בלבד, האחת בחודש יוני והשנייה בחודש ספטמבר בפער שמעל לחודשיים בין שתי הישיבות. ועתה קבוע התיק לשלוש ישיבות שבוודאי לא יהיה די בהן, הראשונה קבועה רק לסוף חודש נובמבר 2019 והשתיים האחרות לחודש דצמבר. לדברי בא כוח המשיב "זה לא מקובל ולא מתקבל על הדעת" שכך מתנהלים הדיונים – דבר שמצד אחד יגרור אחריו עוד ועוד הארכות מעצר בעתיד, ומצד שני מהווה ניסיון פסול לכפות על המשיב הסדר טיעון בניגוד לרצונו. לדברי בא כוח המשיב, כאשר נאשם נעצר עד תום ההליכים נוצר מעין הסכם בין בית המשפט והנאשם, שאומר: "אנו נעצור אותך עד תום ההליכים, ואנו ננהל משפט במהירות סבירה". והדברים אמורים במיוחד שעה שלא מיוחסת למשיב "עבירה מובהקת למעצר עד תום ההליכים", מה גם שחלקו בפרשה כנטען על ידו הוא זעיר ושולי. בסופו של דבר, ביקש בא כוח המשיב להורות על עריכת תסקיר נוסף מאת שירות המבחן, שישוב ויבחן את האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בתוך כך ציין בא כוח המשיב "נכון שיש סיכון לבריחה ואפשר למנוע אותה באיזוק אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית ביותר עם ערבים ומפקחים טובים".

5.

דין הבקשה להתקבל.

המעשים המיוחסים למשיב הם בעלי חומרה רבה. עסקינן בריבוי עבירות מרמה בנסיבות מחמירות שבוצעו כנטען בתחכום, בשיטתיות ובמניפולטיביות תוך הולכת שולל של קורבנות תמימים ונטילת סכום כספי גבוה המוערך בלפחות 7 מיליון שקלים. הטענה כי חלקו של המשיב בפרשת ההונאה הוא מזערי ושולי אינה עולה בקנה אחד עם המיוחס לו בכתב האישום, וזו נקודת המוצא לדיון בהארכת מעצר כאשר קיימת הסכמה לקיומה של תשתית ראייתית. הן המעשים הן מאפייניו של המשיב, כפי שעמד עליהם שירות המבחן והדגיש בית המשפט המחוזי, מעידים על סיכון משמעותי "להתנהלות מניפולטיבית במסגרת החלופה ומתוכה". מתווסף לכך החשש לשיבוש מהלכי משפטי ולהימלטות מן הדין; כך במיוחד משהמשיב טרם מעצרו, ניסה במשך תקופה ארוכה להתחמק מן הדין ביודעו כי הוא מבוקש על ידי רשויות החוק, תוך שהוא מחזיק בזהויות בדויות ויוצא ונכנס לארץ בדרכון מזויף; ויצוין כי במענה לכתב האישום הודה המשיב כי נהג להשתמש בשמות בדויים ואף עשה שימוש בדרכון מזויף. במצב דברים זה לא נראה כי ניתן ליתן מענה לתכלית המעצר אלא מאחורי סורג ובריח; ואיני רואה מה טעם בעריכת תסקיר מעצר נוסף לעת הזו. יוזכר כי מדובר בהארכת מעצר ראשונה וסבורתני כי אין בזמן שחלף כדי להקהות את מסוכנות המשיב והחשש שיימלט או ישבש הליכים; ומכאן שאין בחלוף הזמן כדי לשנות את נקודת האיזון שהובילה להחלטה בדבר מעצרו.

עם זאת ואף שאין בהתארכות ההליכים המשפטיים כשלעצמה סיבה מספקת לשחרורו של המשיב ממעצר בהינתן האמור לעיל, אני רואה מקום לציין כי משפטו של המשיב אינו מתקדם בקצב משביע רצון. כך כאשר מאז שניתן מענה לכתב האישום ועד לישיבה הקרובה הקבועה בתיק העיקרי, יחלפו שישה חודשים שבמהלכם התקיימו רק שני דיוני הוכחות; ויש תמימות דעים בקרב באי כוח הצדדים כי שלושת המועדים הקבועים עתה, בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר, לא יהא בהם די. יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב מוכר וידוע, ועם זאת מצופה שבאי כוח הצדדים ישנסו מותניים ויחד עם בית המשפט יירתמו לעיבוי לוח שמיעת ההוכחות בתיק. כך כדי שניתן יהיה לקדם את ההליך באופן משמעותי בתוך זמן סביר.

בהינתן כל האמור, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 17.10.2019 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 44099-01-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.