בש"פ 6466/09 וסילי גוצן נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) מיום 5.8.09, אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט א' שחורי) והורה כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

2.

נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות בגין עבירות תקיפה ואיומים. בכתב האישום נטען כי העורר, תקף את המתלוננת, אשר הייתה בת זוגתו באותה העת, בעת שהיה בגילופין. זאת, על-ידי שתפס בידה בחזקה, נשכב עליה, ומשכה בכוח לכיוון חדר השינה, כשהוא דורש ממנה כי תקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה. לאחר שהצליחה המתלוננת לחמוק מן העורר ובקשה לצאת מדלת הדירה עם ילדיה הקטינים, חסם העורר את הדלת בגופו ואיים עליה ועל ילדיה בפגיעה בקטינים.

3.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות סתירות בעדויותיה של המתלוננת לגבי מהלך הדברים העובדתי במסגרת באירוע, ואין תשתית ראייתית לקבוע כי מדובר באלימות שננקטה על רקע דרישה לקיום יחסי מין. יחד עם זאת, סבר בית המשפט, קיימת תשתית ראייתית מספקת לכך שהמשיב איים על המתלוננת ותקף אותה באופן המתואר בכתב האישום. תשתית זו נסמכת, בנוסף לעדויות המתלוננת, על עדויות מחזקות מפי שכנותיה של המתלוננת ומפי בתה, מהן עולה שימוש באלימות כלשהי, צעקות בעת האירוע וקיומו של חשש ממשי של המתלוננת מפני העורר.

קביעתו של בית משפט השלום בעניין קיומה של מסוכנות מצד העורר, כלפי המתלוננת, המצדיקה את מעצרו, התבססה על התנהלותו ביחס למתלוננת, על עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בגין עבירות אלימות במשפחה ואף ריצוי של מספר תקופות מאסר, וכן על העובדה כי מעל ראשו של העורר ריחף עונש מאסר מותנה בר-הפעלה בגין עבירות אלימות. בסופו של יום, לאחר איזון בין חולשת הראיות והרף הנמוך של האלימות המיוחס לעורר בכתב האישום, לבין מסוכנותו של העורר למתלוננת, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר.

לאחר שקיבל את התסקיר וקיים דיון נוסף, הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בתסקיר העריך שירות המבחן כי הסבירות להישנות עבירות בעתיד גבוהה, וכי המשיב עשוי לנקוט בהתנהגות אלימה ואימפולסיבית במצבי לחץ ביחסים זוגיים. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרור העורר ממעצר. נוכח התרשמות זו, ובהיעדר כל הצעה ממשית לחלופה, אימץ בית המשפט מסקנה זו.

ביום 29.3.09 התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר אותה הגיש העורר לבית משפט השלום לאור הצעת בא כוחו לשחרר את העורר לחלופת מעצר במוסד הטיפולי "בית חם". לרגל דיון זה, ערך שירות המבחן תסקיר נוסף. בהסתמך על חוות דעת שירות המבחן כי המבקש אינו בשל לטיפול, ובהתחשב בכך שמדובר במסגרת טיפולית שאינה מאושרת על-ידי משרד הרווחה ושירות המבחן אינו נוהג להפנות אליה מטופלים במסגרת חלופת מעצר, כמו-גם קשיים נוספים, דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר.

4.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ח' הורוביץ). ביום 13.4.09 קבע בית המשפט המחוזי כי צדק בית משפט השלום בקבעו כי קמה עילה למעצרו של העורר, אך מצא כי לא הייתה הצדקה לדחיית חלופת המעצר שהוצעה. נקבע כי יש בכוחו של תהליך גמילה, אשר במסגרתו מורחק העורר מהמתלוננת, לאיין את מסוכנות העורר. על כן הורה בית המשפט על שחרורו של העורר למעצר בית מלא למוסד "בית חם" תחת התנאים המגבילים המפורטים בהחלטה.

5.

העורר נעצר לאחר שסולק מהקהילה הטיפולית בה שהה, בחלוף מספר חודשים לשהותו שם. בעקבות זאת נערך דיון בבית משפט השלום אשר בסיומו קבע בית המשפט כי בהיעדר חלופה המספקת פיקוח אנושי אפקטיבי, אלא מבוססת על איזוק אלקטרוני בלבד, יש להורות על מעצרו של העורר עד ההליכים. נגד החלטה זו הוגש ערר נוסף לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערר באמצו את החלטת בית משפט השלום, על הנמקותיה.

6.

נגד החלטה זו הוגש הערר שבפניי. במסגרת הערר טוענת באת כוח העורר כי התשתית הראייתית הקיימת אינה מספקת עקב הסתירות בהודעותיה של המתלוננת והעדר ראיות ישירות נוספות לאירוע הנטען. לחילופין, טוענת הסנגורית, גם אם ייקבע כי קיימות ראיות לכאורה, ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר תוך פיקוח של איזוק אלקטרוני. לדבריה, העבירות המיוחסות לעורר אינן מקימות עילת מסוכנות סטטוטורית, ואף בית המשפט קבע כי מדובר באלימות 'ברף התחתון'. עוד נטען כי העבירות המיוחסות לעורר בוצעו על רקע השימוש באלכוהול. היא מדגישה כי בתקופה האחרונה עשה העורר מאמצים להיגמל מאלכוהול. נוכח האמור, טוענת באת כוח העורר כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, שבמסגרתה ישהה במלונית בנהרייה תחת פיקוח באמצעות איזוק אלקטרוני, ותוך אפשרות יציאה לשם עריכת סידורים וקניות ב"חלונות זמן" מוכתבים.

7.

מנגד, טוענת באת כוח המשיבה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בתיק המבוססת על הודעותיה של המתלוננת, אשר נתמכות בעדות בתה ועדויות שכנים. גם לגרסת המשיבה, אין מדובר בתיק שעל פניו מחייב מעצר. עם זאת, בהעדר חלופה אפקטיבית שבכוחה לאיין את מסוכנותו של העורר, אין באפשרותה להסכים לשחרורו. לטעמה, אין די באיזוק האלקטרוני בכדי לאיין את מסוכנותו של העורר, אשר נלמדת מעברו הפלילי, הכולל שתי הרשעות בעבירות אלימות במשפחה, מההתנהגות האימפולסיבית שהפגין ביחס למתלוננת, ומקביעת שירות המבחן כי קיימת סבירות גבוהה להישנות ביצוע עבירות מצידו.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בנספחים שהוגשו ובהחלטות בתי המשפט דלמטה, סבורה אני שדין הערר להתקבל בחלקו. כידוע, בשלב המעצר די בקיומו של פוטנציאל ראייתי סביר להרשעה, וככלל אין זה מתפקידו של בית המשפט הדן במעצר לבחון את מהימנותן של העדויות בתיק ואת משקלן (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 146 (1996)). התשתית הראייתית בתיק זה אינה כוללת את הודעותיה של המתלוננת בלבד, אשר נגד מהימנותן טוען בא כוח העורר. לעדויות המתלוננת מתווספות בעיקר עדויותיהן של ביתה של המתלוננת ושל שכנותיה. הן הבת והן השכנות מעידות על ההתרחשות בעת האירוע כגון צעקות שנשמעו, מצבה הנפשי של המתלוננת לאחר האירוע, חששה מן העורר וכדומה. כפי שקבעו גם הערכאות דלמטה, תשתית זו הינה מספקת בשלב מקדמי זה של ההליך. עוד אציין כי מקומן של טענות הסנגור נגד מהימנותה של המתלוננת וסתירות שהתגלו בגרסתה להתברר במסגרת שלב ההוכחות. לאור זאת, מצטרפת אני לעמדת בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות נגד העורר.

9.

בנוגע למסוכנותו של העורר מסכימה גם המשיבה כי מדובר במסוכנות אותה ניתן לאיין בחלופת מעצר, ואין מדובר במקרה שעל פניו דורש את מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, אין לומר כי העורר נעדר מסוכנות לחלוטין. לעורר עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות דומות, בגינן ריצה עונשי מאסר, ואף נגזר עליו עונש מאסר על-תנאי שהינו בר-הפעלה בתיק זה. שירות המבחן גם הוא מעריך כי הסיכון להישנות עבירות מצד העורר נגד המתלוננת גבוה. על אף שהחל העורר בהליכי גמילה, מדובר בתהליך שהינו בחיתוליו, ואין אפשרות להבטיח כי העורר לא ישוב לצריכת אלכוהול אשר מעצימה את מסוכנותו, הגם שאני תקווה כי הליכי הגמילה יצלחו.

במצב דברים זה, אין די בחלופה שהוצעה על ידי בא כוח העורר כדי לאיין את מסוכנותו. ידוע הוא כי מערכת האיזוק האלקטרוני, על אף תרומתה במקרים רבים להקטנת מסוכנותם של נאשמים, אינה מאפשרת סיכול מיידי של הפרת תנאי השחרור. על כן, במרבית המקרים, נדרש שיתלווה לאמצעי זה פיקוח אנושי אפקטיבי ומציב גבולות. החלופה שהוצעה במקרה זה נעדרת פיקוח אנושי לחלוטין, ומסתמכת על האיזוק האלקטרוני באופן בלעדי. לא זו בלבד, החלופה כוללת אפשרות ליציאה לשם עריכת סידורים, כאשר במשך אותם פרקי זמן לא יהיה העורר תחת פיקוח כלל. ברי כי מערכת האיזוק האלקטרוני לבדה אינה יכולה לאיין את מסוכנותו של העורר, ולמעשה החלופה המוצעת נסמכת

כולה על האמון בעורר שיקיים את תנאי השחרור. לכך לא ניתן להסכים, בנסיבות מקרה זה.

10.

העורר החל בתהליך גמילה מאלכוהול. כעולה מהמידע שנמסר לבית המשפט, התהליך נשא פירות. מאחר שהחלופה המוצעת לא תסכון, ולשם בחינת האפשרות להמשך תהליך הגמילה, מורה אני לשירות המבחן לערוך תסקיר הבוחן חלופות מעצר העשויות להיות מתאימות לעורר, הכוללות בחובן מסגרת גמילה טיפולית, ואשר בכוחן לאיין מסוכנותו של העורר.

התסקיר יוגש תוך 14 ימים מהיום לבית המשפט השלום בקריות, לשם המשך הדיון ושקילת מסקנות התסקיר לאורם יכריע בית המשפט אם ראוי לשחרר את העורר לחלופה המוצעת, ובאילו תנאים.