בש"פ 649/14 שאול גולן נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.10.2013.

עיינתי בטענות המבקש ובחומר שצירף ובתגובת המשיבה, המתנגדת לבקשה, והחלטתי לדחות את הבקשה.

המבקש, המיוצג בידי עורך דין, מציין בבקשתו בפה מלא כי קיבל החלטה מודעת ומושכלת שלא להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי - אשר קיבל ערעור שהגישה המשיבה על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים וביטל את הכרעת דינו (בה זיכה את המבקש) והשיב את התיק לבית משפט השלום להמשך דיון ולמתן הכרעת דין מנומקת - וכי לאחר ששקל את השיקולים הרלבנטיים סבר כי "אין זה ראוי להטריח את ערכאה נכבדה זו בבקשה שאולי לא ממש נדרשת". המבקש שינה טעמו לאחר שנוכח בהחלטות שניתנו בבית משפט השלום, אשר מלמדות לגישתו על כך שבית משפט השלום מפרש את פסק הדין של בית המשפט המחוזי באופן הגורם "פגיעה קשה למבקש ולהגנתו".

בכך מנסה המבקש להשיב את הגלגל לאחור מתוך חוכמה שבדיעבד, וזאת אין בעיני מקום לאפשר, ובנסיבות אלו אין בטענותיו של המבקש כדי לבסס "טעם ממשי המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך. אם לא נאמר כן הרי שכל אימת שבעל דין יטען כי נפגעה ציפייתו מפרשנות החלטה של ערכאה ערעורית בידי ערכאה דיונית, יוכל הוא להשיג על החלטת הערכאה הערעורית ללא הגבלה, גם אם בחר שלא לעשות כן בתוך המועד הקבוע לכך בדין.

לכל אלו יש להוסיף כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, למעלה מחודשיים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך, וכי לעניין סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת ניצבת בפני המבקש משוכה גבוהה ביותר, בשים לב לכך שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי" ולטענות אותן מבקש הוא להעלות.

לבסוף יש ליתן משקל לכך שבדחיית הבקשה אין כדי לסגור את דרכו של המבקש מהעלאת טענותיו בדבר פרשנותו של בית משפט השלום את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שכן גם אם יורשע בסופו של יום על ידי בית משפט השלום יוכל להעלותן במסגרת הערעור אותו יהא רשאי להגיש (וראו והשוו פסק הדין בו נדחה ערעור הפסלות שהגיש המבקש, ע"פ 528/14 גולן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (26.1.2014)).

נוכח משקלם המצטבר של הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.