פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6490/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר:
מהראן אבו סייף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב מיום 11.6.03 בתיק ב"ש 1517/03, שניתנה על-ידי כבוד השופטת תחיה
שפירא
תאריך הישיבה: כ' בתמוז
תשס"ג (20.7.2003)
בשם העורר: עו"ד משה
שרמן
בשם המשיבה: עו"ד יהושע
למברגר
החלטה
העורר מואשם בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. לחובתו הרשעות דומות רבות, ובעבר כאשר שוחרר בחלופת מעצר לא עמד בתנאי השחרור. משכך ביקשה המדינה לעוצרו עד תום הליכי המשפט. שופט בית-המשפט לתעבורה, בהחלטה ארוכה ומפורטת, הגיע לכלל דעה, כי אומנם קיימת עילת מעצר, ברם ניתן, על-ידי תנאי שחרור להסיר את החשש להמשך פעילותו הפלילית, ובגדר תנאים אלה גם קבע מעצר בית, בבית דודתו; אשר קיבלה על עצמה לפקח עליו ואף לערוב לו בסכום של 10,000 ש"ח. על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית-המשפט המחוזי, הערר התקבל ובית-המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד תום הליכי המשפט.
מכאן הבקשה שבפניי. נראה לי כי אופי העבירות, גם אם מתחשבים בעברו הפלילי של המבקש, אינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים, במובן זה שלא ניתן יהיה למצוא חלופת מעצר המסירה את החשש למסוכנותו.
כאמור, בית-משפט לתעבורה מצא חלופה כזו, והיא שאם העורר יפר את תנאי השחרור ויצא מבית דודתו, הרי בנוסף להפקעת הערבות, יהיה צפוי לביטול שחרורו.
אני מקבלת, איפוא, את הערר, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי, ומחזירה על כנה את החלטת בית-משפט השלום.
ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ג
(20.7.2003).
ש ו פ ט ת