בש"פ 6497/02 יהודה גבלר נ. מדינת ישראל

כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לעורר עבירה של יבוא סם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע. בחודש יוני 2002 פנה אחד הנאשמים בתיק זה אל העורר בהצעה שיפעל עמו יחד לייבא לארץ סמים מסוכנים לשם מכירתם בישראל. השניים פנו לנאשם שלישי וזה הסכים לממן את יבוא הסמים. השלושה פנו לשותף הרביעי בתיק זה (נאשם מס' 3) וביקשו ממנו לטוס לעיר אמסטרדם, לרכוש שם סם מסוכן ולהביאו לישראל. משהסכים, רכשו עבורו העורר ושני שותפיו כרטיס טיסה. הם מסרו לו סכום של 2,300 דולר כדי לרכוש סם, והלה עשה כמצוותם. באמסטרדם רכש קנאבוס במשקל של 660 גרם ועוד חשיש במשקל מועט. מאוחר יותר נסעו שני שותפיו של העורר לחו"ל, מסרו לשלוח שם כספים נוספים, וטסו עמו לישראל, באותו יום, אף כי בטיסות נפרדות.

העורר היה בסוד המהלכים האלה. בעת שהשלוח ושני שותפיו עמדו לצאת מנמל התעופה בישראל נלכדו השלושה על-ידי שוטרים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצרם של הנאשמים כולם, עד תום משפטם. בית המשפט ציין כי שלושה מן הנאשמים ובהם העורר אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות להם וכי בשל מהות העבירה קמה עילה למעצרם.

אשר לאפשרות להמיר את המעצר בחלופה אחרת מצא בית המשפט המחוזי, בעניינו של העורר, כמו בעניינם של האחרים, כי אין מקום לחלופה זו. בית המשפט מציין כי העורר מעשן סמים מסוכנים מזה מספר שנים, כי הוא בא לישראל מקנדה כדי לשהות בישיבה, אך נפלט ממנה כעבור חודשיים. בית המשפט הצביע על הסכנה הרבה שבמעשי הנאשמים על העובדה שהם עצמם צרכני סמים ועל העובדה שביקשו להשיג רווח קל תוך הפצת הסם בקרב רבים אחרים. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון החלטתו כי העורר, כמו אחרים, הוא אזרח זר שמרכז חייו נמצא בחו"ל וכי יש חשש שאם ישוחרר מן המעצר ינסה להימלט מן הדין. ואכן, אין המדובר כאן בצעירים שנפלו קורבן להשפעה רעה של אחרים. העורר ושותפיו למעשי העבירה נתונים בעולם הסמים מזה זמן ואת הנסיון שעשו בני משפחתם להביאם למסגרת אחרת, בארץ, הם סיכלו בעת שקשרו קשר לייבא סם מסוכן ארצה. הלכה פסוקה היא כי את שרשרת הפצת הסם יש לקטוע עוד באיבה בדרך של מעצר המעורבים באותה שרשרת. קל וחומר מקום בו המעורבים בשרשרת זו הם יבואני סם התופסים מקום נכבד במעלה הסולם.

אשר על כן דין הערר להידחות.

החלטת בית המשפט המחוזי תישאר בעינה.