בש"פ 6500/01 דקדוקי עורסאן נ. מדינת ישראל

העורר הובא לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בגין החזקת נשק ללא רשיון כדין להחזיקו ובגין הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. על פי הנטען בכתב האישום, נתפס העורר, יחד עם אחר, בתוך רכב בו נהג האחר, בעת שהשניים הובילו ברכב אקדח בקוטר 9 מ"מ ומחסנית שהכילה כדורים. השניים ביקשו להתחמק מן השוטרים שעצרו אותם, והעורר השליך מן הרכב את האקדח בעת שהשוטרים התקרבו אליו.

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של השניים עד תום משפטם משמצא כי קמה עילת מעצר נגדם, ומשלא הופרכה, כך קבע, חזקת המסוכנות.

כנגד החלטה זו משיג העורר. שותפו לא הגיש ערר.

העורר סבור כי ראוי היה לבחור בחלופה אחרת למעצרו, ומדגיש, כי אין לו עבר פלילי, וכי הוא עובד לפרנסתו בעסק חוקי. התביעה סבורה, לעומתו, כי מסוכנותו גלויה וברורה והיא עולה מעצם העובדה שלא הציע הסבר לעובדה שהחזיק שלא כחוק בנשק.

אכן, נסיבות המקרה מעוררות חשש מפני כוונותיו של העורר, אך נראה לי כי מששוקלים חשש זה כנגד העובדה, כי בניגוד לשותפו לעבירה אין לו עבירות קודמות, ראוי היה לבחון גם את חלופת המעצר שהובאה מטעמו, ואת יתר נסיבות המקרה. העורר חזר על החלופה המוצעת בעת הדיון היום, ונראה לי כי ניתן לאמץ אותה.

הערר מתקבל במובן זה, שהעורר יוכל להשתחרר בערובה, ובתנאי שלא יצא מפתח בית הוריו, יימנע מליצור קשר עם איש מהמעורבים במשפט וימציא ערבות עצמית וערבות של צד ג', להנחת דעתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בסכום של 400,000 ש"ח, כל אחד, להבטחת מילוי תנאי השחרור ולהבטחת המשך התייצבותו במשפט. עד למילוי תנאי השחרור ייעצר העורר.