בש"פ 6528/98 מחמוד עודתאללה נ. מדינת ישראל

חמשת העוררים השתתפו בקטטה בכפר לוט בין שתי משפחות יריבות, שבה נהרגו שני אנשים ונפצעו עשרות אנשים מבני שתי המשפחות. בגין מעשים אלה הוגשו 17 כתבי-אישום ו16- מתוך 17 הנאשמים, נעצרו עד תום הליכי המשפט.

עררם של חמשת העוררים לבית-משפט זה נדחה. בהחלטה שניתנה מפי השופט זמיר נקבע, כי אין בשלב זה מקום לבדוק את הסכנה הצפויה מכל עורר ועורר בנפרד, שכן, באווירה הכללית בכפר עקב סכסוך הדמים קיימת סכנה מוחשית משחרור כל אחד ואחד מהם. השופט זמיר הוסיף וכתב:

יש לקוות כי במשך הזמן הרוחות יירגעו והסכנה תחלוף. אם וכאשר כך יהיה, יוכלו העוררים לפנות אל בית-המשפט ולבקש עיון חוזר בהחלטה לעצור אותם עד תום ההליכים. כל בקשה כזו, אם וכאשר תגיע שעתה, תיבדק לגופה לגבי כל עורר, לאור המסוכנות שלו, כפי שהיא נובעת מהעבירה המיוחסת לו, הרקע שלו ושיקולים ענייניים אחרים.

בין המשפחות היריבות נערכה סולחה ועל-כן פנו הן וביקשו עיון מחדש במעצרם, הכל על-פי הנחיות השופט זמיר.

בקשתם נדחתה גם הפעם. בית-המשפט המחוזי נמנע מלבדוק מסוכנות כל אחד מהם בנפרד ודחה את הבקשה, בין היתר, על-סמך ההנחות הבאות: ראשית, כך סבר, הסולחה שבגידרה הסכימו בני-המשפחה לא לתקוף אלה את אלה אינה מספיקה, אלא הייתה חייבת להיות התחייבות כללית המתייחסת לתושבי כל מדינת ישראל. ושנית, ונראה שהוא היה העיקר בעיני בית-המשפט המחוזי, שחרור ממעצר של אחד מן החבורה יחייב שחרור כל מי שנעצר בגין הפרשה.

שתי הנחות אלה אינן נראות לי. באשר להתחייבות במסגרת הסכם הסולחה, אך מובן הוא, כי מדובר בהליך התפייסות בין המשפחות הניצות ואין צורך בהתחייבות כללית כלפי כל תושבי מדינת ישראל. ובאשר להנחה השנייה, הרי שקביעת חלופת מעצר לאחד מן החבורה, אינה מחייבת שחרור כולם. לעניין זה כבר כתב השופט זמיר, כי לאחר שירגעו הרוחות על בית-המשפט לבחון עניינו של כל אחד מן העוררים בנפרד.

באת-כוח המדינה הטעימה ואף ביקשה להגיש מסמך על כך, שבפועל לא הייתה התפייסות בין המשפחות. הסניגור חולק על כך, ואך מובן הוא שהשאלה האם הייתה התפייסות אם לאו חייבת להיבדק מחדש.

בנסיבות אלה הגעתי לכלל דעה, כי לא ניתן לקיים את החלטת בית-המשפט המחוזי. אשר-על-כן, אני מבטלת את ההחלטה ומחזירה את הדיון לבית-המשפט המחוזי (השופט התורן), על-מנת שידון בבקשה לעיון חוזר מחדש, על-פי הקריטריונים שנקבעו בהחלטת השופט זמיר.

להסרת ספק אני מזכירה כי העוררים ימשיכו להיות נתונים במעצר עד תום ההליכים עד למתן החלטה אחרת בעניין.