פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
653/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. יניב זגורי
2. יוסי בוחבוט
3. מאור אלמקייס
4. מרדכי ממן
5. אבנר חנוכוב
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו – 1996.
בשם המבקשת:
עו"ד
ליאנה בלומנפלד מגד
בשם המשיב 2 :
עו"ד
משה שרמן
בשם המשיב 5:
עו"ד
אורי בן נתן, עו"ד ליזי עוזיאל
החלטה
1.
זו בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים יום או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.
2.
המשיבים 1, 3 ו-4 נתנו את הסכמתם להארכת מעצרם עוד בטרם התקיים הדיון בבקשה.
החלטה זו מתמקדת, אפוא, במשיבים 2 ו-5 (משיב 2 – להלן גם – בוחבוט ) (ומשיב 5 – להלן גם – חנוכוב ).
3.
על פי האישום המתוקן, המשיבים הם חברים בארגון פשיעה שבראשו עומד משיב 1, יוסף זגורי (להלן – זגורי ). על פי האישום הראשון, המיוחס לזגורי ולבוחבוט, קשר זגורי קשר עם אחד, טל קורקוס, להשליך רימון רסס לעבר ביתו של העתונאי ארצי חלפון עקב פרסום כתבות אודות זגורי. זגורי נפגש עם טל, והורה לו לבצע את השלכת הרימון עם בוחבוט, שינהג ברכב המילוט. זגורי הפגיש בין טל לבין בוחבוט. באותו יום בשעת לילה, נסע בוחבוט עם קושר נוסף למקום סמוך לבית המתלונן, כשטל נוסע אחריהם במכוניתו. סמוך לבית המתלונן, עצר בוחבוט את המכונית והקושר ירד ממנה
וזרק את הרימון לעבר חצר ביתו של המתלונן. הרימון התפוצץ, כלבתו של המתלונן נהרגה, ונגרם נזק רב למבנה.
באישום השלישי , המיוחס לזגורי, למשיב 4 ולחנוכוב, סמוך ל-15.11.07 קשרו השלושה קשר להצית פיצוציה בבאר שבע. זגורי הורה לטל להצית את הפיצוציה ביחד עם משיב 4 וחנוכוב. חנוכוב וטל לקחו מספר בקבוקים לתחנת דלק, מילאו אותם בדלק, והחביאו אותם. בהוראת זגורי, נסעו חנוכוב, טל ומשיב 4 לפיצוציה ונתקלו בקשיים לבצע את ההצתה. בסופו של דבר, משיב 4 עלה לגג, חנוכוב שפך דלק, ולאחר מכן טל, המשיב 4 וחנוכוב הציתו את המקום ונמלטו. ההצתה גרמה נזקים קשים לפיצוציה ולבית העסק הסמוך לו. הנזק נאמד בכ-20,000 ₪.
על פי האישום הרביעי המיוחס לזגורי, משיב 4 וחנוכוב, זגורי, טל וחנוכוב קשרו קשר להצית את משרדו של עו"ד איתי יצחק בבאר שבע. טל וחנוכוב נסעו למלא דלק בבקבוקים, והתגלע ויכוח מי יבצע את ההצתה בפועל. בהוראת זגורי, צורף משיב 4 לקשר הפלילי. בסופו של דבר, חנוכוב ומשיב 4 בצעו את ההצתה, כאשר טל ממתין להם ברכב כדי למלטם. נזק בסכום של כ-264,000 ₪ נגרם למבנה.
אישומים אחרים באותו כתב אישום נוגעים למשיבים אחרים במסגרת הפעילות בארגון הפשיעה, ולא נתמקד בהם, שכן עניינם נוגע למשיבים שהסכימו להארכת מעצרם טרם הדיון.
4.
עד כה, התקיימו בהליך זה 16 ישיבות הוכחות, שבמהלכן העידו 30 עדי תביעה. בשלב זה נקבעו 21 מועדי הוכחות נוספים החל בינואר 2009 ועד לתחילת יולי 2009.
5.
כתב האישום הוגש ב-1.5.08, וביום 20.5.08 התקיימה הקראה של כתב האישום. לבקשת המשיבים, נדחה מועד מתן המענה. ביום 4.6.08 הודיעו ב"כ המשיבים בוחבוט וחנוכוב כי ענין הייצוג שלהם טרם הוסדר. ביום 29.6.08 הודיע ב"כ בוחבוט כי לא יוכל להגיב לכתב האישום מאחר שייצוגו לא הוסדר. ביום 1.9.08 תוקן כתב האישום, ומאז 17.9.08 התנהל המשפט בקצב אינטנסיבי. נכון לעת זו נקבעו מועדי הוכחות רבים עד יולי 2009. חלק מהישיבות במהלך חודש ינואר 2009 נדחו לבקשת באי כח המשיבים לאור המצב הבטחוני, אף שבית המשפט מתח ביקורת קשה על כך שעורכי הדין של חלק מהמשיבים עשו דין לעצמם ולא התייצבו לדיונים.
6.
המדינה טוענת, כי מסוכנותם של המשיבים אינה טעונה הדגשה וכי היא מדברת בעד עצמה. השתייכותם לארגון פשיעה ובצוע עבירות חמורות במסגרתו – ובהן, השלכת רימון לעבר בית עיתונאי, ועבירות הצתה במקומות שונים מלמדים על מסוכנותם הרבה. מסוכנות זו מתעצמת נוכח עברם הפלילי המכביד. קיים אף חשש כי שחרור המשיבים או מי מהם עלול להביא לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים, ואף להימלטותם מן הדין.
מוסיפה המדינה וטוענת כי בית המשפט קמא פועל ביעילות יוצאת דופן בהליך זה, בקובעו מועדי ישיבות רבים ואינטנסיביים. 16 ישיבות כבר נתקיימו, ונקבעו עוד 21 מועדים לימי ישיבות מלאים. חלק מהסניגורים הם שגרמו לדחיות בכך שעשו דין לעצמם ולא הגיעו לישיבות בית המשפט. הן בוחבוט והן חנוכוב בעלי עבר פלילי, ומעורבים בכתב האישום בעבירות פליליות חמורות מאד.
לאור שיקולים אלה, מבקשת המדינה את הארכת מעצרם לצורך המשך ניהול המשפט.
7.
טוען ב"כ משיב 2, בוחבוט, כי נגרם למרשו אי צדק בכך שמשפטו צורף למשפטם של עוד ארבעה נאשמים, כאשר מיוחסת לו עבירה אחת בלבד מתוך כלל האישומים, ובירורה יצריך זמן שיפוטי קצר יחסית; איחוד עניינם של כל חמשת הנאשמים תחת קורת גג אחת גורם לו עוול בכך שעליו לשהות במעצר עד לסיום בירורו של המשפט כולו ביחס לכלל הנאשמים וביחס לכלל האישומים, שרובם אינם נוגעים לו. הוא טוען, כי ביקש את הפרדת הדיון בעניינו כבר לפני מספר חודשים, ובקשתו לא נדונה בבית המשפט עד היום. עוד הוא טוען לענין המסוכנות, כי כתב האישום מתבסס על פעילותו של ארגון פשיעה. משעה שראש הארגון, זגורי נמצא במעצר, החשש כי שחרורו של בוחבוט יהיה כרוך בהמשך פעילות פלילית במסגרת ארגון פשיעה אינו גדול. גם עברו הפלילי אינו מצדיק המשך מעצר.
8.
טוען ב"כ משיב 5, חנוכוב, כי יש להתייחס לאישומים כנגד מרשו בפרופורציה הראויה. מ דובר בשתי הצתות שנעשו בלילה, כאשר העסקים היו סגורים, ולא סיכנו אדם. בשתי ההצתות, חנוכוב לא רצה לבצע את ההצתה, ויש על כך עדויות. עד לפרשה זו חנוכוב לא היה מוחזק במעצר, ואמו חולה מאד.
9.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוריתי על הגשת תסקירי מעצר ביחס לשני המשיבים, תוך הדגשה כי אין בכך כדי לנקוט עמדה בשלב זה לענין המשך מעצרם.
10.
ביום 26.2.09 הוגש תסקיר בעניינו של בוחבוט. בתסקיר נפרש תיאור מפורט של רקעו האישי וניתוח קשריו החברתיים, שבסיכומו קובע שירות המבחן את התרשמותו כי קיימת רמת סיכון פוטנציאלית להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו. שירות המבחן בחן אפשרות חלופת מעצר. נבחנה חלופה מסוימת שלא נמצאה מתאימה להפחית את רמת מסוכנותו. לאור זאת, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו בחלופה.
בעניינו של חנוכוב הוגש תסקיר מעצר ביום 1.3.09. התסקיר פורש את רקעו האישי של חנוכוב. שירות המבחן מעריך כי קיימת רמת סיכון פוטנציאלית להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו. נבדקה חלופה מסוימת, אולם לאור רמת מסוכנותו של חנוכוב, עליה עמד השירות, מסקנתו היא כי החלופה לא תגשים את מטרת המעצר, ולא תתן מענה לחשש הקיים לשלום הציבור ובטחונו באם ישוחרר. איזוק אלקטרוני נשקל אף הוא, אך לא נחזה כגורם המצמצם סיכון זה באופן משמעותי.
11.
שקלתי את מכלול נסיבותיו של הענין, ובאתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה להאריך את מעצרם של בוחבוט וחנוכוב להתקבל.
העבירות המיוחסות לבוחבוט ולחנוכוב הן חמורות מאד. מיוחסת להם השתייכות לארגון פשיעה שהונהג בידי משיב 1, זגורי. במסגרת ארגון זה, המתאפיין בהיררכיה פיקודית, הבנויה מרובד המנהיגות ומרובד ביצועי, בוצעו לכאורה עבירות פליליות מהחמורות שבספר החוקים. לבוחבוט מיוחס חלק נכבד בבצוע השלכת רימון רסס בפתח ביתו של עתונאי, ולחנוכוב מיוחסים שני מעשי הצתה במקומות שונים אשר הסבו נזק רכוש רב, וסיכנו חיי אדם. העבירות המיוחסות לשני המשיבים הן חמורות ביותר כשלעצמן. חומרת–יתר נילווית להם לאור בצוען במסגרת ארגון פשיעה, הפועל כגוף היררכי, שיש בו מפקדים וחיילים, המתכנן ומבצע מעשי פשיעה במסגרת מאורגנת ומתוכננת, ומפיל את חיתתו הקשה על הציבור הרחב. החשש מפני פשיעה מאורגנת גובר באופן טבעי אף על החשש מפני עבריינות אינדיבידואלית, המותנית ברצונו של המבצע בלבד, אשר אינו נתון, כמי שנימנה על ארגון פשיעה, להוראות ולמרות של המפקד. ענייננו כרוך, אפוא, בחומרה ובמסוכנות יתירה המשמשים שיקול רב חשיבות במערכת השיקולים לענין המשך המעצר.
12.
לשני המשיבים בענייננו עבר פלילי קודם. אשר לבוחבוט, לחובתו הרשעה קודמת בנשיאת נשק שלא כדין. לחנוכוב הרשעות קודמות בהפרעה לשוטר, ואיומים.
13.
מנגד, משפטם של המשיבים מתנהל בקצב וביעילות ראויים לציון מיוחד. עד כה התקיימו מספר רב של ישיבות, ונקבעו עוד דיונים רבים לחודשים הקרובים. בית המשפט קמא נחוש לסיים את המשפט בקצב מוגבר, ולא יכולה להישמע כל טענה כלפי האופן בו מנוהל המשפט. יש להיות ערים לכך כי מ דובר
במשפט מורכב, הנוגע לחמישה נאשמים ולשורה של עבירות, והשקעת הזמן השיפוטי הנדרש לצורך כך היא משמעותית.
14.
תסקירי שירות המבחן נמנעו מלהמליץ על חלופות מעצר בעניינם של בוחבוט וחנוכוב, וההנחה היא, אפוא, כי שחרורם בחלופה לא יאיין ולא יפחית במידה מספקת את מסוכנותם.
15.
איזון השיקולים מוביל למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל, ויש להאריך את מעצרם של משיבים 2 ו-5 לתקופה המבוקשת.
לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומאריכה את מעצר המשיבים 2 ו-5 בתשעים ימים מיום 1.2.09, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, י"ג באדר תשס"ט (9.3.09).
ש ו פ ט ת